בני זוג בני למעלה משישים מאזור חריש הגישו תביעה בבית המשפט המחוזי בחיפה, בטענה שהם נפלו קורבן לתרגיל עוקץ משכנתאות מתוחכם שבסופו נותרו ללא דירתם ששקל לשקל חסכו עליה לאורך שנים. לטענתם, הדירה נגנבה מהם באמצעות העברת בעלות פיקטיבית שהוצגה להם כפתרון מימון זמני, ובסופו של דבר הם נאלצו להתפנות ממנה ולשכור דירת מרתף.
עורך הדין ירון בר אל, המייצג את בני הזוג, מסביר לאייס שבשנים האחרונות פשט בישראל תרגיל עוקץ משכנתאות הפועל על בסיס העברת בעלות פיקטיבית של דירת מגורים לנוכלים, מצד אנשים השרויים במצוקה כלכלית. לדבריו, ברוב המקרים הנוכל מציג עצמו כמי שמספק “פתרון מימון” או הלוואה זמנית, תוך הבטחה שהנכס ישמש כבטוחה בלבד ושיוחזר לבעלות בעלי הדירה במהרה.
בפועל, מחתים הנוכל את קורבנותיו על הסכם מכר לכל דבר ועניין, ואז מעמיס על הנכס הלוואות שדרכן מעביר לקורבנות את ההלוואה שביקשו, מחזיר את המשכנתא על הבית ועושה שימוש ביתר הכספים לצרכיו. בנוסף, דורש הנוכל החזר חודשי של ההלוואה שנתן, החזר גבוה בהרבה מהחזר המשכנתא שנטל על הבית. הקורבנות מוחתמים על הסכם שכירות למגורים בנכס שלהם, או שהסכם שכירות מזויף בשמם. במקביל, הנוכלים עושים שימוש בהסכם המכר כדי להעביר בטאבו את הדירה על שמם, מבלי לומר דבר לקורבנות.
על פי התביעה, בני הזוג מאזור חריש עבדו במשך שנים – הבעל כשליח ועובד כללי בסופרמרקט, והאישה כמטפלת בקשישים סיעודיים – על מנת להחזיר את חוב המשכנתא שנטלו למימון רכישת דירתם. בשל מצוקה כלכלית, פנו לחברה לייעוץ משכנתאות כדי למחזר את המשכנתא שנטלו מבנק הפועלים למימון דירתם, שהחוב עליה נאמד בכ-400 אלף שקלים. במסגרת המחזור, ביקשו השניים לזכות בהלוואה נוספת בסך 370 אלף שקלים. לפי הנטען, בעל החברה פעל מול בנק מזרחי טפחות והצליח להשיג עבורם את מבוקשם.
כעבור מספר חודשים נקלעו השניים למצוקה כלכלית נוספת, והבעל פנה שוב ליועץ המשכנתאות וביקש ממנו לסדר לו הלוואה נוספת, תוך שימוש בדירה כבטוחה. לטענה, בשלב זה הסביר היועץ לבעל כי אין הדבר אפשרי, אך ניתן למצוא פתרון באמצעות העברה פיקטיבית של הדירה לגורם שלישי, ושימוש בה כערובה להלוואה נוספת.
כשבני הזוג גילו עניין בהצעה, הציג בפניהם יועץ המשכנתאות את קרוב משפחתו, המכונה בתביעה בשם ג’, שמולו עליהם לחתום על הסכם למכירת הדירה הפיקטיבי. בני הזוג הגיעו למשרדו של עורך דין בטירת הכרמל, שם הוחתמו על הסכם מכר של דירתם. לדבריהם, לאורך כל השיחה נאמר להם שוב ושוב כי מדובר בהסכם מכר פיקטיבי, שלא ייעשה בו שימוש, ושהדירה תחזור לבעלותם המלאה לאחר שישיבו את מלוא ההלוואה בסך 200 אלף שקלים, הלוואה שתועבר אליהם לאחר שיחתמו.
לדברי בר אל, העסקה בוצעה מבלי שהלווים מבינים כי הם למעשה מוכרים את דירתם. להערכתו, ג’ שימש כ”קוף” של יועץ המשכנתאות אשר, לפי הנטען, המשיך למשוך בחוטים ולנהל את תרגיל ההונאה. בהמשך, השיג ג’ הלוואה מבנק מזרחי טפחות בסך כמיליון שקלים. כבטוחה, שיעבד הבנק את זכויותיו של ג’ בדירה, וזאת על סמך הסכם המכר שעליו חתמו הצדדים. כמו כן, הוסיף הבנק הערת אזהרה על הנכס עצמו.
כעבור מספר ימים, כיסה ג’ את מלוא חוב המשכנתא שרבצה על הדירה לבנק טפחות, על סך כ-770 אלף שקלים, והעביר לבני הזוג 200 אלף שקלים כהלוואה. לדברי בר אל, באותה עת העביר הבנק הלוואה בסך 1.2 מיליון שקלים לג’, כשהדירה משמשת לו כערובה. את ההלוואה העניק הבנק לאחר ששלח שמאי מטעמו שהעריך את שווי הדירה ב-1.7 מיליון שקלים, למרות שלדברי בר אל, כבר במועד זה, סוף שנת 2015, שווי הדירה עבר את סף שני מיליון השקלים.
בשלב זה, לפי הנטען, פנו הנתבעים לבני הזוג ודרשו מהם תשלום החזר הלוואה חודשי בסך 6,000 שקלים, למרות שבפועל הבנק דרש מג’ החזר הלוואה של קצת יותר מ-4,000 שקלים בחודש. לאורך כ-7 שנים, לפי הנטען, הקפידו בני הזוג לשלם לנתבעים כ-6,000 שקלים בחודש, מתוך אמונה שקרב היום שבו יוכלו לכסות את חובם ולהחזיר לרשותם את הדירה, שבה המשיכו להתגורר כל העת.
אולם במהלך שנת 2023 נקלעו בני הזוג לקשיים כלכליים נוספים, ולא הצליחו להעביר את התשלום החודשי לנתבעים. בשל כך פנו הנתבעים לבית המשפט השלום בחדרה, וביקשו להוציא צו פינוי נגד הבעל, בטענה כי לא עמד בהסכם השכירות שעליו חתם. לפי הנטען, מאחר שאיש לא התריע בפני הבעל כי מתקיים בעניינו הליך משפטי, הוא לא הגיע לדיון, וזה נסתיים בפסק דין במעמד צד אחד, שבו הורה השופט על פינוי בני הזוג מביתם.
כשנודע להם הדבר, פנו בני הזוג לייעוץ משפטי, שלדברי בר אל היה רשלני ביותר. לדבריו, רק עם הגשת התביעה כנגד הבעל, התברר לשניים כי ג’ עשה שימוש בהסכם המכר הפיקטיבי שעליו חתמו הצדדים כבר ב-2018, והעביר את הדירה על שמו בטאבו, ללא ידיעתם.
בית המשפט השלום בחדרה אמנם נעתר לבקשתם של בני הזוג לבטל את פסק הדין, אך התנה זאת בהפקדה של למעלה מ-70 אלף שקלים בקופת בית המשפט, סכום שבני הזוג לא היו מסוגלים לגייס. וכך, נאלצו השניים להתפנות מהדירה שקנו מכספם, ועמלו כל חייהם על מנת להחזיר את חוב המשכנתא בגינה, כשלמעשה הם נותרים חסרי כל ונאלצים לשכור דירת מרתף בחריש.
“לדאבוני גיליתי שצו הפינוי המקורי הופנה אל הבעל בלבד, שנגדו הוגשה התביעה”, מציין בר אל. “חרף כך, עורך הדין שייצג את הבעל בבקשה לביטול פסק הדין לא עדכן בדבר את האישה. למעשה, לא הייתה שום מניעה שהאישה תמשיך להתגורר בנכס, אך משום שלא עודכנה בכך היא פינתה את הדירה מיוזמתה – ללא שום צורך או הכרח”.
לדברי בר אל, מספר רב של סממנים מאשרים כי לא היה מדובר כלל בעסקת מכר, אלא בהסכמה להלוואה, וכי לבית המשפט הוגשו בין השאר מסמכים שכלל לא נחתמו בידי התובעים. כך למשל, שטרות המכר שנחתמו כביכול בשם בני הזוג, נערכו מול עורך דין נוסף, שאותו לדבריהם מעולם לא פגשו. בנוסף, נחתמו מסמכי משכנתא מול בנק טפחות, הנושאים את חתימות בני הזוג. חתימתם ניתנה לכאורה במשרדו של עורך הדין מטירת הכרמל, בפגישה נוספת בין הצדדים – אך לדברי בני הזוג, פגישה כזו מעולם לא התקיימה.
“אם באמת היה מדובר בהסכם שכירות, אזי לא הגיוני שהשכירות החודשית לא תעלה לאורך 8 שנים רצופות ותעמוד כל העת על 6,000 שקלים”, מסביר בר אל. “כמו כן, אם אכן מדובר בהסכם שכירות, כיצד ייתכן שבמהלך כל אותן שנים בעל הדירה לא טרח אפילו לא פעם אחת לבקר בדירה ולא תיקן בה דבר?”
לדברי בר אל, גם גובה שכר הדירה מעורר חשד כבד. שכר הדירה לנכס דומה עומד אמנם כיום על 6,000 שקלים, אך גובה שכירות כזה כלל לא נשמע הגיוני בשנת 2015, אז היה נהוג לשכור דירה דומה בכ-3,000 שקלים לחודש בלבד. “כל המאפיינים הללו גם יחד מעידים כי לא מדובר בהסכם שכירות דירה, אלא בהסכם הלוואה לכל דבר ועניין שנחתם בין הצדדים”, מסכם בר אל.
בתביעה נתבעים לא רק יועץ המשכנתאות וקרוב משפחתו ג’, אלא גם עורך הדין מטירת הכרמל שערך את הסכם המכר, ובנק מזרחי טפחות, אשר נציגיו, לפי הנטען, התרשלו בבירור מצבה של הדירה המשמשת להם כבטוחה להלוואה. כמו כן, נתבעים שלושה אזרחים נוספים, אחד מהם עורך דין בעצמו, ששמם מופיע בהערת אזהרה על הדירה, זאת ככל הנראה בגלל חוב של בעל הדירה אליהם.
בתביעה, מבקש בר אל מבית המשפט להסיר את כל השעבודים והעיקולים מהדירה, ולהחזיר אותה לבעלותם של בני הזוג. כמו כן, מתבקש בית המשפט להצהיר כי הסכם המכר שנחתם בין הצדדים הוא הסכם פיקטיבי ולא מחייב. בנוסף מבקש בר אל מבית המשפט להורות על הסרת המשכנתא של הבנק מהדירה.
הפרשה כולה נדונה בימים אלה בבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר יתבקש להכריע האם מדובר בתרגיל עוקץ לגניבת דירה, או שמא הייתה זו עסקת מכר והסכם שכירות לגיטימיים לחלוטין, כפי שטוענים הנתבעים. לדברי בר אל, מתנהלות כעת שתי תביעות נוספות, בנסיבות דומות, נגד יועץ המשכנתאות וחברת המשכנתאות שאותה הוא מנהל.
