בית משפט השלום בתל אביב-יפו הכריע לאחרונה בתביעה כספית בין עורך הדין אלון צ’יצ’יאן לבין לקוחו לשעבר, שי זכאי, כשחייב את זכאי בתשלום של 63,404 ש”ח. הדיון נסב סביב סוגיות מורכבות של הסכמי שכר טרחה, ייצוג משפטי בתיקי נפגעי עבודה, וזכות הלקוח להפסקת ייצוג.
התביעה המקורית של עו”ד צ’יצ’יאן, שיוצג על ידי עורכת הדין שירה זכריה, עמדה על סך של 250,000 ש”ח, ואילו זכאי – נפגע עבודה, שיוצג על ידי עורכת הדין רואנסרי מזל – הגיש תביעה שכנגד על סך של 256,476 ש”ח בטענה לרשלנות מקצועית וקיזוז.
מחלוקת על היקף הייצוג ונוסח ההסכם
במוקד הסכסוך עמדו שני הסכמי שכר טרחה. הראשון, מיום 27.02.2014, עסק בתביעת נכות של זכאי מהמוסד לביטוח לאומי (המל”ל), שנגרמה לטענתו מחשיפה לחומרים כימיים בחברת “פז בית זיקוק אשדוד בע”מ” בשני אירועים – האחד הוכר (תאונה ראשונה) והשני נדחה (תאונה שנייה). ההסכם השני עסק בייצוג נגד רשלנות מעסיק (“חבות מעבידים”).
עו”ד צ’יצ’יאן טען כי הוסכם שייצג את זכאי בשתי הפגיעות כאחת, וכי שכר הטרחה ייגזר מסכום הקצבאות המהוון עד גיל 80. מנגד, שי זכאי טען להטעיה, כי ההסכם נועד לייצג אותו רק בהגשת ערעור על דחיית התאונה השנייה, וכי סוכם שהתשלום יהיה עבור 80 קצבאות בלבד, ולא עד גיל 80 (כפי שצוין בסעיף 2.9 להסכם). עוד טען זכאי כי הייצוג הופסק לאחר שגילה את “התרמית וההטעיה”.
בית המשפט מכריע: הרשאה ניתנה, אך החישוב שונה
כבוד השופטת הבכירה נאוה ברוורמן ניתחה את עדויות הצדדים והראיות. בפסק הדין, שניתן ביום 17 באוקטובר 2025, נקבע כי:
הרשאה לייצוג בשתי התאונות: בית המשפט קבע כי זכאי ואשתו אירה זכאי נהנו משירותיו של עו”ד צ’יצ’יאן והסכימו לפועלו גם בתאונה הראשונה. בפועל, הם שיתפו פעולה, וצ’יצ’יאן אף ייצג את זכאי בוועדה הרפואית שבעקבותיה נקבעה לזכאי נכות של 34% (שירדה מאוחר יותר ל-28%). לכן, נקבע כי ההסכמה לייצוג ניתנה גם “בהתנהגות”.
גובה שכר הטרחה – 80 קצבאות: בסוגיית גובה שכר הטרחה, בית המשפט אימץ את גרסת זכאי, בהתחשב בעובדה שהלקוח לא חתם על העמוד הראשון של הסכם שכר הטרחה, המכיל את הפרטים המהותיים. השופטת ברוורמן הדגישה את חובת האמון המוגברת של עורך הדין, ואת הצורך לפרט “ברחל בתך הקטנה” את המשמעות של חישוב שכר טרחה לפי “ערך מהוון” של קצבאות עתידיות עד גיל 80 – במיוחד כשהדבר עומד בניגוד לציפיית הלקוח.
“על עורך-הדין מוטלת חובה מוגברת לוודא שהלקוח מבין היטב את כל תנאי ההסכם, וכי השכר סביר ומידתי. כבר נקבע לא אחת בפסיקה, שבמקרה של עמימות, תועדף פרשנות הלקוח.”
בסיס החישוב – 28% נכות: הלקוח הפסיק את הייצוג (לטובת עו”ד מאיר טובול) לאחר שגילה, לטענתו, את ההטעיה. בית המשפט לא מצא כי הפסקת הייצוג נעשתה בחוסר תום לב, וקבע כי יש לחשב את שכר הטרחה לפי אחוזי הנכות הסופיים שנקבעו לזכאי – 28%, ולא לפי ההישג הזמני של 34% שהושג לפני הפסקת הייצוג.
התוצאה: קבלת התביעה העיקרית בחלקה ודחיית התביעה שכנגד
בהתאם לחוות דעת אקטוארית שהוגשה על ידי ד”ר יניב זקס מטעם זכאי, נקבע כי על שי זכאי לשלם לעו”ד צ’יצ’יאן 63,404 ש”ח (כולל מע”מ), המהווים 20% מ-80 קצבאות.
התביעה שכנגד של זכאי, בטענות לרשלנות מקצועית וקיזוז בגין תשלומים לעו”ד טובול, נדחתה במלואה. בית המשפט ציין כי עו”ד טובול לא זומן לעדות ולא הוצגו אסמכתאות מספקות לתשלומים שבוצעו לו. בנוסף, נדחתה טענת הקיזוז בגין מחיקת הליך קודם.
בסופו של יום, זכאי חויב בתשלום הסכום שנפסק בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין נוספים לטובת עו”ד צ’יצ’יאן בסך 8,000 ש”ח. הפסיקה מדגישה את חשיבות הבהירות המלאה בהסכמי שכר טרחה, ובפרט בייצוג נפגעי גוף ועבודה, שם יש לוודא שהלקוח מבין את ההשלכות המדויקות של חישובים אקטואריים ומונחים כמו “ערך מהוון”.
