911 אלף תיקים חדשים: מערכת המשפט מתמודדת עם עומס – ומשפרת את קצב הסגירה

הרשות השופטת פרסמה את הדוח השנתי לשנת 2024, ובו תמונת מצב מקיפה של פעילות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה ברחבי הארץ. הדוח, שהוכן על ידי חטיבת תכנון, פיתוח ותקציבים בהנהלת בתי המשפט, משקף את היקף פעילותה של מערכת המשפט בשנה שהייתה חריגה בכל קנה מידה — שנת מלחמת “חרבות ברזל”, מצב חירום ממושך והשפעות חברתיות וכלכליות שהורגשו בכל תחום. אף על פי כן, הנתונים מגלים מגמות חיוביות המעידות על עמידותה של המערכת ועל שיפור ניכר במדדים המרכזיים של ניהול ההליכים המשפטיים – הדוח השנתי של הרשות השופטת לשנת 2024.

עלייה במספר התיקים ויעילות גבוהה בסגירתם

לפי הנתונים שנמסרו, בשנת 2024 נפתחו 911,312 תיקים חדשים, עלייה של כ־13,970 לעומת שנת 2023. מדובר בהמשך מגמת הגידול שהחלה בשנים האחרונות, המשקפת גם את חזרת הציבור לשגרה משפטית לאחר ההאטה שאפיינה את תקופת מגפת הקורונה ואת משבר הביטחון של השנה הקודמת.

יחד עם זאת, במערכת בתי המשפט מציינים בגאווה כי קצב שמיעת התיקים (Clearance Rate) עמד השנה על 102.5% — כלומר, יותר תיקים נסגרו מאשר נפתחו. שיעור זה, הנחשב אינדיקטור מרכזי ליעילות מערכת המשפט, מעיד על כך שלראשונה מזה מספר שנים מצליחה המערכת “לרדת מהמלאי” ולסיים יותר הליכים מכפי שנפתחים מדי שנההדוח השנתי של הרשות השופטת לשנת….

הנתון הזה חשוב במיוחד על רקע העומסים המתמשכים בבתי המשפט בישראל. מזה שנים מתריעה הנהלת בתי המשפט על כך שכמות השופטים בישראל ביחס לגודל האוכלוסייה היא מהנמוכות במדינות ה־OECD, וכי גידול האוכלוסייה, יחד עם ריבוי הליכים אזרחיים ופליליים, מציב אתגר הולך וגובר. העובדה שהשנה נרשם שיפור בקצב הסגירה מעידה, לפי גורמים במערכת, על ניהול יעיל יותר של משאבים, שילוב מערכות דיגיטליות חדשות, והרחבת השימוש בהליכים מקוונים וחלופיים.

יצחק עמית: “שקיפות ושירות לציבור גם בימי חירום”

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, כתב בדברי הפתיחה לדוח כי מדובר במסמך המשקף את מחויבותה של מערכת המשפט לשקיפות כלפי הציבור ולשיפור מתמיד של השירות:

“הדו”ח השנתי מבטא את היקף עבודת בתי המשפט ובתי הדין לעבודה בכלל מחוזות השיפוט, ועל עבודה מאומצת זו אני מבקש להודות לנשיאים, לשופטים, לרשמים ולעובדים – שעובדים מסביב לשעון על מנת לתת שירות לציבור הישראלי,” ציין עמית.

עמית התייחס גם לרקע הביטחוני הקשה של השנה החולפת:

“בשנה זו, של מלחמה מתמשכת העוברת על מדינת ישראל כולה ואינה פוסחת על אף אחת ואחד, אני מחזק את ידיהם של שופטי ועובדי המערכת על עבודה מסורה, ומביע תקווה לבשורות טובות – להשבת החטופים והחללים במהרה, להחלמתם של כל הפצועים ולחזרתם לשלום של אנשי כוחות הביטחון”הדוח השנתי של הרשות השופטת לשנת….

דבריו של עמית מהדהדים תחושת שליחות ציבורית רחבה: גם בתקופה שבה מוסדות המדינה פעלו תחת אילוצים קשים, מערכת המשפט שמרה על רציפות תפקודית, קיימה דיונים דחופים בבתי המשפט ברחבי הארץ, והקפידה לשמור על זכויות האזרחים – גם כשחלקם התמודדו עם פינוי, שירות מילואים ממושך או קשיי נגישות פיזיים לבתי המשפט.

מינוי שופטים חדשים ושיפור במדדי עומס

בדבריו לדוח מציין מנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל, כי מערכת המשפט ממשיכה בתהליך התאוששות מהשפעות מצב החירום המיוחד שהוכרז ב־2023. לדבריו, “השנה הושגו יעדים משמעותיים, בהם שיפור ניכר בקצב שמיעת התיקים, ירידה במספר התיקים הישנים בכלל הערכאות ובשיעורם מתוך סך המלאי, וכן גידול ניכר במספר המשתתפים בהליך הקהילתי בעקבות הרחבת פריסת בתי המשפט הקהילתיים”הדוח השנתי של הרשות השופטת לשנת….

הוא הוסיף כי בשנת 2024 מונו 162 שופטים ורשמים חדשים, המסייעים להפחית את העומס ולהגדיל את זמינות המערכת לציבור. מדובר באחד ממספרי המינויים הגבוהים בעשור האחרון, שנועד לתת מענה למחסור בכוח אדם שנרשם בשנים האחרונות, במיוחד בבתי המשפט השלום והמחוזי.

השופט עוזיאל הדגיש כי ההישגים נובעים לא רק ממינויים חדשים אלא גם מיישום תוכניות ניהול מתקדמות, השקעה בתשתיות דיגיטליות ופעולות הכשרה לשופטים ולעובדים. “הודות לעבודה המאומצת של כלל שופטי, רשמי ועובדי הרשות השופטת – אנו מצליחים להמשיך ולהתקדם לעבר מטרות המערכת ויעדיה,” אמר.

בתי המשפט הקהילתיים מתרחבים: דגש על צדק משקם

אחד ההיבטים הבולטים בדוח הוא הגידול במספר ההליכים הקהילתיים. בתי המשפט הקהילתיים, שהחלו לפעול כפיילוט לפני כמה שנים, הפכו לכלי מרכזי בטיפול בעבירות קלות ובמקרים שבהם ניתן לשלב הליך שיקומי במקום ענישה מסורתית. הרחבת הפריסה הגיאוגרפית של מודל זה הובילה לגידול במספר המשתתפים ולשביעות רצון גבוהה מצד גורמים חברתיים ורשויות מקומיות.

במערכת רואים בהצלחת הפרויקט עדות לכך שניתן לשלב יעילות שיפוטית עם אחריות חברתית. שילוב של עובדים סוציאליים, קציני מבחן ונציגי קהילה בהליך המשפטי מאפשר, לדבריהם, לצמצם את שיעור העבירות החוזרות ולסייע בשיקום נאשמים תוך שמירה על האינטרס הציבורי.

האתגר של עומס מתמשך ומערכת בתנופה דיגיטלית

למרות השיפור במדדים, הרשות השופטת אינה מתעלמת מהאתגרים. העומס בבתי המשפט בישראל ממשיך להיות גבוה ביחס למדינות המערב, והפער בין מספר השופטים לגודל האוכלוסייה נותר רחב. הדוח מתייחס לשורה של צעדים שננקטים כדי להתמודד עם הקושי: הרחבת השימוש במערכת “נט המשפט”, העמקת השיפוט מרחוק באמצעות דיוני וידאו, והטמעת כלים אנליטיים לניהול עומסים ולמדידת ביצועים בזמן אמת.

בנוסף, נמשכת ההשקעה בשיפור הנגישות לציבור – הן דרך הנגשת המידע המשפטי באינטרנט והן באמצעות מענה טלפוני ודיגיטלי משופר. הרשות השופטת רואה בהנגשה ערך יסוד לחיזוק אמון הציבור במערכת.

שקיפות והנגשת מידע לציבור

בדברי הסיכום לדוח מציינת עו”ד אילת פילו, ראש מערך הדוברות וההסברה של הרשות השופטת, כי פרסום הדוח הוא חלק בלתי נפרד ממדיניות השקיפות של המערכת.

“הדו”ח נועד לשקף לציבור את היקף עבודת המערכת ולחזק את אמון הציבור ברשות השופטת. הוא כולל נתונים מפורטים על פעילות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה, והוא מוגש לציבור מדי שנה באופן מלא ושקוף.”

הדו”ח המלא זמין באתר הרשות השופטת וכולל פילוחים לפי ערכאות, סוגי תיקים, מחוזות שיפוט ומדדים נוספים — כלי חשוב להבנת מגמות ארוכות טווח במערכת המשפט הישראלית.

מגמות מרכזיות שניתן לזהות מהדו”ח

1. התייעלות תפעולית – למרות העלייה במספר התיקים, קצב הסגירה עלה.
2. השקעה בהון אנושי – מינוי 162 שופטים ורשמים חדשים מהווה תגבור משמעותי.
3. התעצמות הדיגיטציה – הרחבת דיוני וידאו ושיפוט מרחוק חוסכים זמן ומשאבים.
4. צדק קהילתי – בתי המשפט הקהילתיים הופכים לחלק קבוע מהמפה המשפטית.
5. שקיפות ציבורית – המשך מגמת פרסום נתונים מלאים ושיח פתוח עם הציבור.

בין עומס למערכת יעילה: האיזון העדין

הדוח לשנת 2024 ממחיש כי מערכת המשפט ניצבת על קו עדין בין עומס מתמשך לצורך בשירות מהיר ואפקטיבי לאזרח. היכולת לשמור על שיעור סגירה גבוה של תיקים תוך שמירה על איכות פסיקה והגינות דיונית היא עדות לאיזון שבין יעילות לצדק. עם זאת, שופטים ובכירים במערכת מציינים כי המשך ההצלחה מחייב תקציבים נוספים, תוספת משרות שיפוטיות והעמקת ההכשרה המקצועית.

אמון הציבור ועתיד מערכת המשפט

אמון הציבור במערכת המשפט נותר אחד האתגרים המרכזיים. בעשור האחרון ניכרת תנודתיות באמון הציבורי, בין היתר בשל מחלוקות ציבוריות ופוליטיות סביב מערכת המשפט. הדוח הנוכחי מבקש להציג לא רק נתונים אלא גם תרבות ניהולית – מערכת שמנהלת את עצמה בסטנדרטים של שקיפות, יעילות ואחריות ציבורית.

הרשות השופטת רואה בפרסום הדוח שנתי הזדמנות לחיזוק אמון הציבור ולחשיפת פעילותה העצומה בפני כלל אזרחי המדינה, מתוך הבנה ששקיפות אינה חולשה אלא מקור כוח.

מבט לעתיד

על אף המורכבות של התקופה, המערכת השיפוטית בישראל מציגה סימני צמיחה והתחדשות. הרחבת כוח האדם, המעבר לשירותים מקוונים, והאימוץ של תפיסות ניהול מודרניות מאפשרים למערכת להעניק שירות טוב יותר לציבור הרחב. בשנת 2025 צפויים פרויקטים נוספים בתחום הדיגיטציה והשירות לציבור, כולל הרחבת יישום “נט המשפט+”, מיזם נגישות דיגיטלית חדש לאזרחים שאינם מיומנים טכנולוגית, ושיתופי פעולה עם רשויות ממשלתיות נוספות.

בסיכומו של דבר, הדוח השנתי לשנת 2024 אינו רק סיכום של נתונים – הוא הצהרה על המשכיות. מערכת המשפט בישראל, על אף האתגרים, ממשיכה לפעול ביציבות, להתרחב ולהתאים את עצמה למציאות המשתנה. העומס, המתח הציבורי והאירועים הלאומיים אינם משבשים את תפקודה, אלא רק מדגישים את הצורך המתמיד בשירות ציבורי אחראי, מקצועי ושקוף.