בית משפט השלום בחיפה, בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות, הורה על העברת תביעה שהוגשה נגד עורך הדין מוטי גולן לבית משפט השלום בתל אביב. התובעת, אורית שמיס מעכו, התנגדה לבקשה בטענה כי פרסום שירותים משפטיים באזור הצפון יצר זיקה לחיפה, אך הרשם הבכיר בנימין בן סימון קבע כי הכלל של “התובע הולך אחר הנתבע” גובר, וכי תביעת רשלנות מקצועית אינה נחשבת ל”סחר אינטרנטי” צרכני.
עורך דין נתבע מול לקוחה – מחלוקת על סמכות מקומית
ההחלטה ניתנה בתיק ת”ק 63045-07-25, שם הגיש עורך הדין גולן בקשה להעברת הדיון. גולן טען, בהתאם לתקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018, כי מקום מושבו ומשרדו בתל אביב הם הקובעים את הסמכות המקומית, וכי אין כל זיקה עניינית למחוז השיפוט חיפה.
מנגד, התובעת שמיס, המתגוררת בעכו, טענה כי הנתבע פרסם באתר האינטרנט שלו מתן שירותים משפטיים באזור הצפון, לרבות בחיפה, וכי בעקבות פרסום זה היא יצרה עמו קשר. שמיס סברה כי פרסום זה יוצר זיקה ברורה לבית המשפט בחיפה, בהתאם לתקנות שיפוט בתביעות קטנות, התשל”ז-1976.
התובעת הדגישה את הקשיים שייווצרו לה אם ייעתר בית המשפט לבקשה: “העברת הדיון לתל אביב תכביד עליה מאוד, בפרט מאחר שהיא אינה מיוצגת ואמה, בת 80, מתקשה בנסיעות ארוכות וזאת באם תתבקש לשמש עדה במשפט.” התביעה עצמה נסובה סביב טענות להסכם שכר טרחה, הטעיה ורשלנות מקצועית שהתרחשו, לטענתה, במהלך ההתקשרות בין הצדדים. שמיס עתרה לדחות את הבקשה ולחייב את גולן בהוצאות בגין שימוש לרעה בהליכי משפט.
פרסום שירות מקצועי באינטרנט – לא תמיד “סחר אינטרנטי”
הרשם הבכיר בנימין בן סימון קיבל את בקשת ההעברה וקבע כי הדין עם הנתבע. בהחלטתו, ציין הרשם כי הכלל הבסיסי בתובענות שאינן במקרקעין הוא ש”התובע הולך אחר הנתבע,” כלומר, הסמכות המקומית נתונה במחוז מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, או במקום התרחשות המעשה או המחדל הנטען.
הרשם בן סימון נימק את החלטתו בפרשנות מצמצמת של החריג הנוגע ל”פרסום או סחר ברשת האינטרנט” בפסיקה. הוא קבע כי: “הפסיקה קבעה כי החריג של ‘פרסום או סחר ברשת האינטרנט’ יפורש בצמצום: לא כל התקשרות הנובעת מפרסום באינטרנט מהווה ‘סחר אינטרנטי’.”
בהמשך לכך, הובהר כי: “פרסום שירות מקצועי באתר אינטרנט, גם אם הוביל ליצירת קשר, אינו הופך את ההתקשרות לעסקה אינטרנטית צרכנית מובהקת, כל עוד השירות עצמו הוא שירות מקצועי רגיל שמתקיים מחוץ לממשק הדיגיטלי.” במקרים של תביעות על רשלנות מקצועית או הפרת הסכם שירות משפטי, נקבע כי: “מקום המעשה או המחדל נקבע לרוב כמקום בו ניתן השירות — בדרך כלל משרדו של עורך הדין.”
הרשם הפנה לפסקי דין קודמים שדנו בסוגיית הסמכות המקומית בהקשר האינטרנטי, ביניהם ת”ק (חיפה) 37353-02-25 נטלי גור נ’ ישראייר תעופה ותיירות בע”מ וכן ת”צ 20073-12-22 גרי ואח’ נ’ פנגו פיי אנד גו בע”מ, שהתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה.
מכיוון שהתביעה נסובה סביב רשלנות מקצועית, הטעיה והפרת הסכם מצד עורך דין, נקבע כי “מהות ההתקשרות היא שירות משפטי מקצועי ולא ‘סחר אינטרנטי’ במובנו המצומצם.” על כן, מקום התרחשות המחדלים הנטענים הוא משרדו של גולן בתל אביב.
הרשם סיכם: “לפיכך, על פי הדין וההלכה הפסוקה, הסמכות המקומית לדון בתביעה זו נתונה, לבית משפט השלום בתל אביב. אי לכך מורה כי התיק יועבר להתנהל בבית משפט השלום בתל אביב.”
בסיום ההחלטה, נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.
