בית המשפט המחוזי בירושלים הטיל עיקולים על נכסי יורשי עורך הדין המנוח יעקב וינרוט, בעקבות פסק בורר שחייב אותם להשיב לאחים משה ומנדי גרטנר כ-440 מיליון שקל. מדובר בכספים שהועברו לחברות בשליטת וינרוט להשקעה בעסקי המכרות של דן גרטלר, אך נשארו אצלו. השופט דוד זילר קבע כי בני המשפחה יצטרכו להפקיד עירבון של 7 מיליון שקל.
יורשיו של עורך הדין יעקב וינרוט מחזיקים ב-12 נכסים, דירות, משרדים וקרקעות, בשווי מוערך של כ-100 מיליון שקל. כך עולה מצווי עיקול שהטיל בית המשפט המחוזי בירושלים על בני המשפחה, בעקבות פסק בורר שקבע כי על עזבונו של וינרוט, כלומר יורשיו, להשיב סכום של כ-440 מיליון שקל לאחים משה ומנדי גרטנר.
במקביל להטלת העיקולים על הנכסים, הוטלו עיקולים גם על הכנסות מעסקי היהלומים ומשכירות שמקבלים בני המשפחה, שהגרטנרים הצליחו לגלות, בגובה של כ-3 מיליון שקל. בנוסף, קבע בשבוע שעבר השופט דוד זילר מבית המשפט המחוזי בירושלים, בני משפחת וינרוט יצטרכו להפקיד עוד 7 מיליון שקל בקופת בית המשפט כעירבון, עד אשר יסתיים ההליך שבו הם הגישו התנגדות לאכיפת פסק הבורר, איתן אורנשטיין.
פסק הבורר והטענות נגד עורך הדין המנוח
בפסק הבורר, שהוגש לאישור בית המשפט במאי השנה, קיבל אורנשטיין את ליבת טענות האחים גרטנר נגד עורך הדין יעקב וינרוט, שנפטר ב-2018. לפי הטענות, האחים גרטנר העבירו לחברות שבשליטתו עשרות מיליוני דולרים על מנת שיושקעו בעסקי המכרות של איש העסקים דן גרטלר, לקוח נוסף של וינרוט. אולם עורך הדין שמר את הכספים אצלו בטענה שמדובר בדמי ייזום ושכר טרחת עורך דין שהגיעו לו.
“הגעתי לידי מסקנה שלפיה עו”ד וינרוט ובנו לא יזמו את הקשר העסקי בין האחים גרטנר לדן גרטלר, ומכל מקום הם לא היו זכאים לדמי ייזום ואף לא לכל תגמול אחר מהאחים גרטנר”, קבע אורנשטיין, שפסק שאת הכסף יש להחזיר בצירוף ריבית והצמדה. מדובר בסכום של 38 מיליון דולר, השווה כיום לפי תחשיב הגרטנרים כ-440 מיליון שקל.
התנגדות היורשים ופסיקת השופט
יורשיו של עורך הדין המנוח יעקב וינרוט, אלמנתו וששת ילדיו, הגישו בתגובה למחוזי בירושלים בקשה לביטול פסק הבורר. הם טענו כי “אם קביעה זו לא תבוטל, משמעותה המעשית תהיה המטת חורבן כלכלי על היורשים, משפחותיהם וכל התלויים בהם, עשרות אנשים, שלא ביצעו כל עוול, וכל חטאם הוא שהם זכו להיכלל כיורשים בצוואתו של המנוח”. הם הוסיפו כי “מדובר בהחלטה הרת אסון מבחינת היורשים שתוצאתה המעשית היא פשיטת רגל של שבעה אנשים, של משפחותיהם ושל התלויים בהם”.
השופט זילר כתב בהחלטתו כי “לא שולם כל סכום עד כה מכוח פסק הבורר”. הוא ציין שהחלק בפסק הבוררות “שאינו נתון לתקיפה משפטית כלשהי ככל שהדברים נוגעים לעיזבון” עומד על 17.5 מיליון דולר, השווים לכ-200 מיליון שקל. כלומר, גם בניכוי ריביות והצמדה, זה יהיה החיוב המינימלי של העיזבון, ככלל שלא יבוטל פסק הבורר.
השופט ביקר את היורשים על כך שלא גילו את שווי העיזבון. “בני המשפחה הינם היורשים, ולפיכך הם השולטים לכאורה בעיזבון ובחובותיו, והם לא הודיעו מדוע לכל הפחות אין הם, או העיזבון, פורעים את חלק הפסק שלא במחלוקת, ולו כדי שווי העיזבון הנטען על ידיהם. היורשים גם לא מסרו מה שווי העיזבון, אך ציינו כי פסק הבורר עולה לאין שיעור על שווי העיזבון, וכן לא ציינו האם הוא חולק, ואיזה סכום מחזיק ממנו כל אחד מהם”, כתב השופט זילר.
השופט קבע לאור זאת כי “העובדה כי שווי העיזבון נותר לוט בערפל, מפי מי שבידיהם לכאורה המידע הטוב ביותר בנוגע לכך, אך הם חוסכים בפרטים בעניין זה, היא שיקול בעת אלמנט ההכבדה” – כלומר, הפקדת העירבון של 7 מיליון שקל מעבר לעיקולים על הנדל”ן.
השוואה להליך מקביל
לגבי גובה הערובה שקבע זילר, כאמור 7 מיליון שקל, הוא ציין מדד ייחוס לדוגמה. השופט כתב כי בהליך מקביל, אכיפת פסק בוררות נוסף של אורנשטיין שבו חויב היהלומן דן גרטלר להשיב כספים לאחים גרטנר, סכום הפסק עמד על כ-970 מיליון שקל, והערובה שהוטלה על גרטלר הועמדה על סכום של כ-10 מיליון שקל.
את האחים גרטנר מייצגים עורכי הדין אוריאל פרינץ, מרינה רויזר ואילן גולוד ממשרד ש. הורוביץ. את עיזבון וינרוט מייצגים עורכי הדין אייל רוזובסקי, אלי בורשטיין וליאור רייכרט ממשרד מיתר.
