בית המשפט למשפחה בבאר שבע דחה טענות בדבר ניכור הורי וקבע שיש לחייב אב במזונות מופחתים עבור בתו בת ה-17 המסרבת לקיים עמו קשר. השופט אריאל ממן, שדן בעניין, הבהיר כי למרות שהתנהגות הנערה כלפי אביה “מחפירה” ועונה להגדרת “בן מרדן” בדין העברי, אין מקום לפטור את האב לחלוטין מחובת המזונות.
במרכז ההליך עמדו הורים גרושים להורות משותפת לשני ילדים, בת בת 17 ובן בן 15, שניהם על הרצף האוטיסטי. בעוד הבן, שנקבעו לו 188% נכות בביטוח הלאומי והוא לומד בכיתת תקשורת, שומר על קשר עם שני הוריו, הרי שאחותו בעלת התפקוד הגבוה יותר נמצאת בניתוק קשר מוחלט מאביה. ההורים חיים בנפרד כארבע שנים, ובמרץ 2022 נקבעו מזונות זמניים בסך 3,200 שקלים לחודש עבור שני הילדים.
האב הגיש בקשה לביטול מזונות בתו או לפחות לקיצוץ משמעותי בהם. בתמיכה לבקשתו הוא הסתמך על עמדת פסיכולוגית קלינית מטעם בית המשפט, שקבעה כי סרבנות הקשר מטעם הבת “תואמת למאפייני ניכור הורי”. הפסיכולוגית אף קבעה כי “יש כאן אחריות הורית של האם, שלא שמרה על האינטרס המובהק של הבת להיות רחוקה ככל הניתן מהסכסוך, תוך שמירת קשר עם שני ההורים”.
מנגד, האם התנגדה לביטול המזונות ואף עתרה לחייב את בעלה לשעבר במזונות בסך 10,000 שקלים לחודש עבור שני הילדים. לטענתה, בעוד שהיא עצמה חסרת הכנסות פרט לדמי אבטלה ומצבה הרפואי המורכב שולל גם פוטנציאל השתכרות עתידי, הרי שהאב מכהן בתפקיד בכיר ומרוויח כ-57,000 שקלים לחודש.
השופט ממן הקדיש חלק נכבד מפסק דינו לסוגיית מזונות הבת על רקע סרבנות הקשר. מבחינה משפטית טהורה, הוא הסכים כי על הנערה חל דין “בן מרדן” הקבוע בדין העברי, ולפיכך “כל עוד היא מתמידה בסירובה לנהל קשר תקין וראוי עם אביה, הרי שעל פי עיקר הדין, האב צריך להיות פטור ממזונותיה”. השופט אף הגדיר את התנהגות הנערה כלפי אביה כ”מחפירה” בהינתן מאמצי האב לחידוש הקשר וסרבנותה העיקשת.
עם זאת, השופט סירב לפטור את האב לחלוטין ממזונות הבת. ההחלטה שלא להורות על ביטול מוחלט נבעה משני שיקולים מרכזיים: ראשית, דחה השופט את העמדה שלפיה ניתוק היחסים קשור בהכרח לניכור הורי שמבצעת האם. שנית, הוא נתן משקל לצורך להבטיח את טובת הנערה. “הכרעה זו מידתית בעיניי, בשעה שאיני סבור כי יש לפטור את האב כליל מחובותיו, ובשים לב לטובת הקטינה הגם ניתוק הקשר”, נימק השופט.
בהחלטתו קבע השופט ממן כי בהינתן מאמצי האב לחידוש הקשר וסרבנות הבת “ובשעה שלא ניתן לצמצם את תפקידו של האב בחיי הקטינה לכספומט גרידא”, הוא מוצא לנכון לחייבו בחצי ממזונותיה בלבד, 800 שקלים. בתוספת דמי מדור בסך 400 שקלים, ישלם האב עבור בתו סך של 1,200 שקלים לחודש.
עבור הבן הצעיר, שממשיך לקיים קשר תקין עם שני ההוריו, נקבעו מזונות נוספים בסך כ-1,000 שקלים, כך שבסך הכול יעביר האב לגרושתו מדי חודש כ-2,200 שקלים. סכום זה נמוך משמעותית מהמזונות הזמניים ששולמו עד כה ומהסכום שנדרש על ידי האם.
את האם ייצג עורך הדין דן מלכיאלי, ואת האב ייצגה עורכת הדין כרמל מזוז. פסק הדין פורסם לאחרונה על ידי בית המשפט למשפחה בבאר שבע.
