בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים החליט להוציא לצמיתות את עורך הדין מוחמד עליאן מלשכת עורכי הדין, לאחר שהורשע בפרסום דברי שבח למחבלי ארגון הטרור חמאס בבוקר תקיפת 7 באוקטובר 2023. ההחלטה ניתנה על ידי הרכב שכלל את עורכי הדין אשרף חסן, ישראל גור ודוד נהיר.
עליאן, שהיה עורך דין פעיל משנת 2006, פרסם ביום התקיפה שלושה פוסטים בחשבון הפייסבוק שלו, שמנה באותה עת כ-5,000 חברים ולמעלה מ-30,000 עוקבים. הפרסום הראשון, שפורסם בשעה 7:24 בבוקר, כלל את המשפט “זוהי קרן של תקווה שהורסת את חללי האפלה העצומה ואין שום נזק באופטימיות רבה מאוד”. הפוסט זכה למאות סימני חיבוב ועשרות תגובות, ביניהן קריאות כמו “בעזרת השם שחרור בקרוב לפלסטין ושחרור בהקדם לאסירינו” ו”השבח לאל עד שהטבח יגיע ליעדו”. עליאן הוסיף סימוני חיבוב לכל התגובות הללו.
בשעה 11:05 פרסם עליאן פוסט נוסף בו כתב “השיעור הראשון: נוכל אם נרצה”, שזכה לכמעט 900 סימני חיבוב. התגובות לפוסט זה כללו ביטויים כגון “הניצחון מאלוהים בלבד”, “אלוהים שמור לנו את הפעילים הגיבורים” ו”זהו יום שמח, יום גאווה וכבוד”. גם לתגובות אלה הוסיף עליאן סימני חיבוב. הפוסט השלישי, שפורסם בשעה 12:01, נשא את הכותרת “השיעור השני: הנמר הזה הוא נמר מנייר”, וקיבל מאות סימני חיבוב נוספים.
בעקבות הפרסומים הוגש נגד עליאן כתב אישום פלילי בשש עבירות – שלוש עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור ושלוש עבירות של הסתה לטרור, לפי חוק המאבק בטרור. באוגוסט 2024 הודה עליאן בכל עובדות כתב האישום והורשע על פי הודאתו. נגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, והתחייבות כספית בסך 15,000 שקל.
ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין הגישה בקשה להטלת עונש בהתאם לסעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין, ועתרה להוציא את עליאן לצמיתות מהלשכה. בדיון מיום 12 ביוני 2025 טענה הקובלת כי “מדובר במי שתמך בארגון החמאס לאחר האירוע הנורא שקרה לנו ואנו צריכים להוקיע אותו מקרבנו… הוא לא ראוי לשאת התואר עורך דין”.
מצדו טען עליאן כי לאורך כל שנות עבודתו כעורך דין, משנת 2006 ועד אוקטובר 2023, לא נרשמה כנגדו עבירת משמעת, וכי הוא שמר בקפדנות על כבוד המקצוע. עליאן טען כי הפוסטים שפרסם “אינם מהווים הסתה וכי מדובר בטקסט שנכתב בלשון ספרותית-אמנותית שיכולה להתפרש בדרכים שונות”. עוד טען כי הסכים לעסקת טיעון בשל תנאי הכליאה הקשים בכלא רימון, ולדבריו העבירה “נעשתה, ככל שתתפרש כך, בגדר חופש הביטוי – ואינה מהווה כל סכנה לשלום הציבור או ביטחונו”.
בית הדין דחה את טענות עליאן. בפסק הדין נקבע כי “קריאה תמה של הפרסומים שפורסמו על ידו בצירוף סימני החיבוב שעשה המשיב לתגובות שפורסמו לפוסטים אלה, מעלה כי מתקיימים כל יסודות העבירות הללו”. בית הדין הדגיש כי “מדובר באמירות ברורות וחד משמעיות של תמיכה במתקפת הטרור על ישראל, בעת שמדינת ישראל עוד שרויה בהלם של השעות הראשונות”.
ביחס לטענה כי מדובר בחופש ביטוי, קבע בית הדין כי “אמירות ומעשים העולים לכדי עבירה פלילית, אינם זוכים להגנה, לרבות לא להגנה בפני הליך משמעתי, אף כאשר הדברים אינם נאמרים כחלק מליבת העיסוק”. בית הדין הבהיר כי “פרסום דברי הלל ושבח לאויבי המדינה בעת מלחמה ועידוד מעשי טרור, אינם עומדים בשום דרך באמות המידה המוסריות והנורמטיביות המצופות מעורך דين”.
בשאלה האם יש בעבירות קלון, שהוא תנאי להטלת עונש משמעתי לפי סעיף 75 לחוק, קבע בית הדין בחיוב. נקבע כי “ההרשעה של עורך דין בדין פלילי מהווה קלון בראיית ההליך המשמעתי שכן מי שנמנה על שורותיה של לשכת עורכי הדין והוא ממרה את פי החוק, ובמיוחד כשהוא עובר עבירה פלילית, הריהו פוגע גם בכבוד המקצוע ועקרונותיו”.
בית הדין ציין כי מדובר בהליך חריג וייחודי ואף חסר תקדים. הוא שקל את השיקולים השונים: לזכותו של עליאן נלקחו בחשבון השנים הרבות בהן עסק בעריכת דין, עברו המשמעתי הנקי, גילו המתקדם, והעובדה שמדובר בפרסומים שבוצעו בחלון זמן מוגבל של מספר שעות. לחובתו נשקלו החומרה היתרה של העבירות, עברו הפלילי המשמעותי, והעובדה שלא חזר בו מהדברים שפרסם.
בית הדין הדגיש כי “לא יכולה להיות מחלוקת לגבי חומרן של תגובות אלה”, בהתייחס לתגובות שזכו לסימני חיבוב מעליאן, לרבות תגובות המתייחסות למעשיו של בנו בהאא עליאן. נקבע כי “תמיכתו של המשיב בהפרת חוק ומעשי אלימות וטרור כנגד המדינה ואזרחיה, מהווים נסיבה מהותית בשיקולים בנוגע לעונש שיושת עליו”.
בסיכום נקבע כי “אי החרטה במקרה זה, לצד הנסיבות החריגות של תמיכה באויב בעת מלחמה והסיכון העצום שהיה בדבריו של המשיב לאור מעמדו הציבורי וריבוי העוקבים אחר פרסומיו, יש להעדיף באופן מובהק את האינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות של המשיב”. לפיכך הוחלט על הוצאתו של עליאן לצמיתות מלשכת עורכי הדין.
פסק הדין ניתן ביום 18 בספטמבר 2025, והמשיב זכאי להגיש ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין.
שאלות ותשובות
מדוע הוצא עורך הדין מוחמד עליאן מלשכת עורכי הדין?
עליאן הוצא מהלשכה לצמיתות לאחר שהורשע בפרסום דברי שבח והזדהות עם ארגון הטרור חמאס בבוקר תקיפת 7 באוקטובר 2023. הוא פרסם שלושה פוסטים בפייסבוק במהלך השעות הראשונות של המתקפה, והוסיף סימני חיבוב לתגובות קיצוניות שקראו לאלימות ולטרור.
באילו עבירות הורשע עליאן בהליך הפלילי?
עליאן הורשע בשש עבירות לפי חוק המאבק בטרור – שלוש עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור ושלוש עבירות של הסתה לטרור. הוא הודה בכל עובדות כתב האישום והורשע על פי הודאתו, ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל.
מדוע דחה בית הדין את טענת חופש הביטוי?
בית הדין קבע כי אמירות ומעשים העולים לכדי עבירה פלילית אינם זוכים להגנה של חופש הביטוי. נקבע כי הפרסומים היו “אמירות ברורות וחד משמעיות של תמיכה במתקפת הטרור על ישראל” וכי מדובר בעבירות שחצו את הרף הפלילי ואינן בגדר אמירות מותרות.
מה היה טיעונו של עליאן להגנתו?
עליאן טען כי במשך כל שנות עבודתו לא נרשמה כנגדו עבירת משמעת, וכי הפוסטים נכתבו בלשון ספרותית-אמנותית שניתנת לפרשנויות שונות. הוא טען שהסכים לעסקת טיעון בשל תנאי כליאה קשים, וכי בקשה להוציאו מהלשכה מהווה ענישה כפולה ובלתי מידתית.
האם מדובר בתקדים במשפט המשמעתי?
בית הדין ציין כי מדובר בהליך חריג וייחודי ואף חסר תקדים. רוב הפסיקה בעניין הוצאה מהלשכה לצמיתות עניינה בעבירות חמורות שבוצעו במסגרת התפקיד, כמו שליחת יד בכספי לקוחות. יש מקרים ספורים של הרשעות בעבירות בטחון שכללו פעולה אקטיבית במסגרת התפקיד.
