בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה הרשיע את עורך הדין גלעד מהרט מחדרה בשלוש עבירות משמעת, לאחר שפעל כמתווך נדלן ועורך דין באותה עסקת מכר. בית הדין גזר עליו עונש השעיה על תנאי לתקופה של שישה חודשים ותשלום הוצאות ללשכה בסך 800 שקלים. ההליך נסב על עסקת מכירת דירה בקריית מוצקין, שבה טיפל מהרט עבור לקוחתו גבי אלמז ילאו תוך שגבה ממנה שכר טרחה הן כמתווך והן כעורך דין.
הקובלנה הוגשה נגד מהרט ב־10 באפריל 2024, לאחר שהתקבלה תלונה של אלמז ילאו במזכירות ועדת האתיקה במחוז חיפה ב־7 ביוני 2022. לפי התלונה, מהרט טיפל עבור המתלוננת בעסקת מכר דירת מגורים בקריית מוצקין, לרבות הסרת עיקולים שרבצו על הדירה. במהלך ייצוגו והטיפול המשפטי, קיבל מהרט לידיו כספים בנאמנות, ונטען כי לא העביר אותם למתלוננת במלואם.
ב־16 בספטמבר 2020 נחתם בין מהרט למתלוננת הסכם שכר טרחה שפירט כי ייצוגו כולל טיפול במכירת הדירה כמתווך ושכר טרחה כעורך דין בגין הכנת חוזה המכר, טיפול בהסרת עיקולים וביצוע תשלומי מיסים. באותו מועד נחתמו גם שני מסמכים נוספים שתכליתם הזמנת שירותי תיווך, כאשר פרטיו של מהרט מופיעים כמי ששימש כמתווך ואף תוך שחתימתו כעורך דין מופיעה על גבי ההסכם בציון מספר רישיון עורך דין. מהרט קבע שכר טרחה לפעולות אלה בשני כובעים בו זמנית והחתים את המתלוננת על הסכמים מתאימים.
בכתב הקובלנה יוחסו למהרט שלוש עבירות: הפרת כלל עיסוק אחר לפי סעיף 1 לכללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), התשס”ג־2003 וסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ”א־1961; התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין לפי סעיף 61(3) לחוק; ואי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין לפי סעיפים 53 ו־61(1) לחוק.
בדיון שנערך ב־10 בנובמבר 2024 העידה המתלוננת, אישה בת 70, באמצעות מתורגמן לשפה האמהרית. בעדותה מסרה כי “מה שקרה לי זה כואב. הנקבל מכר את הדירה ולא הביא לי את הכסף עבור הדירה”. היא סיפרה כי מעולם לא הסביר לה מהרט עבור מה הוא לקח ממנה כסף, וכי חתמה על מספר מסמכים בימים שונים מבלי להבין היטב את תוכנם. המתלוננת אישרה כי במשך כשנתיים וחצי ניסה מהרט למכור את הדירה עבורה ומפתחות הדירה היו ברשותו.
כשנשאלה על התרשמותה הראשונית ממהרט, ענתה המתלוננת: “כשהוא הציג את עצמו פעם ראשונה איך הוא הציג את עצמו כעורך דין או כמתווך. כמתווך. ואמר לי שאני חייבת לשלם לו 2% ממכירת הדירה. הוא היה כמתווך”. היא הוסיפה כי “אחרי שהוא מכר את הדירה הוא אמר שהוא עורך דין שלי”.
מהרט העיד ב־22 בנובמבר 2024 כי הוסמך בשנת 2014 כעורך דין ועוסק מאז בדיני מקרקעין ובתחום דיני המשפחה. לדבריו, המתלוננת פנתה אליו לאחר שנכשלה במשך שלוש שנים למכור את הדירה, וביקשה את עזרתו כי שמעה שהוא עוזר בעיקר לדוברי אמהרית. הוא הסביר כי “היא אמרה שהבן שלה ובעלה נפטרו בתוך הדירה הזו”, ולכן ביקשה שיסייע לה במכירה. מהרט העיד כי לפני שהוסמך כעורך דין הוא עשה רישיון תיווך נדלן ועבד בחצי משרה במשרד תיווך.
לשאלה מדוע החתים את המתלוננת על שני מסמכים סותרים המהווים הזמנה לקבלת שירותי תיווך והזמנת שירותי תיווך בבלעדיות, הטעים מהרט כי “בטעות אנושית לא שמתי לב, אני רוצה להתוודות שגם לפני זה וגם לא אחרי כן לא החתמתי אף אחד לא על זה ולא על זה חוץ ממנה”. במקום אחר הוסיף: “החתמתי את שניהם ממש בטעות. לא הייתי צריך לעשות את זה כי יש לי הסכם שכר טרחה”.
מהרט אישר כי קיבל והחזיק כספים בנאמנות עבור המתלוננת, ולהוציא סכום של 60,000 שקלים, שמחציתו כ־30,000 שקלים יועדו לסילוק חובות בהוצלים ובחלקו עבור שכר טרחתו, הכל עבר למתלוננת. בהמשך אישר שכ־17,000 שקלים מסכום הנאמנות של ה־60,000 שקלים אכן הועברו על ידו למתלוננת.
בא כוח הקובלת, עורך הדין דניאל אזולאי, טען בסיכומים כי מעדות המתלוננת וגם מעדותו של מהרט עולה כי המתלוננת היתה תלויה בו לחלוטין, והוא ניצל את תמימותה, את ידיעתו את השפה האמהרית ואת חוסר ניסיונה ואי הבנתה המשפטית כדי לגבות ממנה 2% שכר טרחה כמתווך וגם 0.5% שכר טרחה כעורך דין. הוא הפנה למסמכים שכותרתם “משרדי התיווך ויועצי הנדלן” עם שם מהרט ומספר רישיונו כעורך דין.
בא כוח מהרט, עורך הדין רן זינגר, ביקש בסיכומיו שלא לבסס ממצא עובדתי כלשהו על עדות המתלוננת שהיתה לטענתו מרובת סתירות. הוא טען כי המתלוננת רקמה עלילת שווא נגד מהרט, והוסיף כי מדובר בטעות פרוידיאנית שהיא ההוכחה לכך שמדובר בטעות, מהטעם הפשוט שהמסמכים סותרים האחד את השני. טענתו המרכזית הייתה שלא מדובר בתיווך כי אם בביצוע מטלות שהן במסגרת ליבת עיסוקו כעורך דין.
בית הדין, בהרכב עורכי הדין אביב חוזה כאב בית הדין, שפרה קפלן ואילת איזנמן כתר כחברי בית הדין, קבע בהכרעת הדין מ־23 במאי 2025 כי יש מקום להרשיע את מהרט בעבירות שיוחסו לו. בית הדין קבע כי המתלוננת הכירה את מהרט קודם וראשון לכל כמתווך ורק בהמשך ואחר כך גם כעורך דין.
עורכת הדין איזנמן כתר כתבה בהכרעת הדין כי “ברור שהמתלוננת פנתה אל הנקבל והסתמכה עליו כדובר של שפתה, אמהרית. ובהינתן שמחובתו להסביר לה בין היתר על מה היא חותמת ובמה היא מתחייבת כלפיו ובעסקת המכר בכלל, אין להתפלא שהמתלוננת שהוחתמה על מסמכים שונים, באותו מועד, מסמכים שאינם פשוטים להבנה, בשפה שאיננה שולטת בה ואף שהוכח כי היו אלה מסמכים סותרים זה את זה, לא הבינה כי העומד מולה הוא מתווך וגם עורך דין”.
בית הדין דחה את גרסת מהרט לפיה הוא עשה מעל ומעבר עבור המתלוננת, וקבע כי “הזמנת הפנקסים שאף הוצגו בפנינו, מלמדת על כוונתו לפעול ולקדם ביצוע עסקאות נוספות כאלה בעתיד, כשהוא ממלא תפקיד כפול כמתווך ועורך דין”. בית הדין הוסיף כי “הנקבל ניצל את האמון שהמתלוננת נתנה בו לצורך גביית שכר טרחה כעורך דין ומתווך גם יחד”.
בית הדין הפנה לכללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), תשס”ג־2003, שקובעים בסעיף 1(א)(1) כי עורך דין העוסק בעיסוק אחר נוסף על עיסוקו כעורך דין לא יטפל במסגרת עיסוקו האחר בעניין שהוא מטפל או טיפל בו כעורך דין. בית הדין הבהיר כי “תכלית האיסור הקבוע בכלל זה היא מניעת ניגוד עניינים”, וקבע כי “במקרה זה מדובר בניגוד עניינים מובהק, המתבטא בין היתר בכך שהמתלוננת היתה תלויה בנקבל כדי שיתרגם עבורה את המסמכים עליהם היא הוחתמה ואת זאת הנקבל לא עשה”.
בדיון הטיעונים לעונש שנערך ב־29 בספטמבר 2025 עתרה הקובלת להסתפק בעונש השעיה על תנאי והטלת הוצאות לטובת הלשכה, בשל עברו המשמעתי הנקי של מהרט. בא כוח מהרט ביקש שלא למצות את הדין עם מרשו, וציין כי הנקבל הינו גרוש ואב לחמישה ילדים, שלושה מהם חיילים, חלקם קרביים, שמאז ה־7 באוקטובר לוחמים בשירות קרבי. הוא הוסיף כי מהרט שירת בצנחנים וחרף גילו ומצבו הבריאותי, עודנו מתנדב ועושה שירות מילואים פעיל. בא כוח מהרט צירף שישה מכתבי הערכה מצד גורמים שונים ותיעוד לגבי מצבו הבריאותי.
בדבריו האחרונים טרם גזר הדין, ציין מהרט כי “זו היתה טעות גדולה שאני מצטער ומתנצל וזה לא משקף אותי”.
בגזר הדין מ־28 בספטמבר 2025 קבע בית הדין כי “מעשיו של הנקבל בהם הורשע בתיק זה, חמורים. קבענו בהכרעת הדין כי מדובר בניגוד עניינים מובהק וכי הנקבל כשל בהתנהלותו כעורך דין. מעבר לעובדה כי יש במעשיו הפרה של הוראות הדין וכללי האתיקה, מדובר בהתנהלות שאין לה מקום, התנהלות שפוגעת בטוהר הייצוג ובאמון הציבור במקצוע עריכת הדין, גם אם נקבל את טענתו שעשה זאת בתמימות או מתוך טעות”.
בית הדין דחה את הבקשה להסתפק בהרשעה ללא עונש, וקבע כי “אין זה המקרה להשתמש בסעיף זה. הרשעה ללא עונש היא הדרגה הנמוכה ביותר בסולם הענישה. אין אנו סבורים כי יש למקם את עונשו של הנקבל בתחתית סולם הענישה”. בית הדין הוסיף כי “נסיבות בהן האחריות האישית מתמוססת, אמון הציבור במקצוע נפגם”.
בסופו של יום החליט בית הדין להטיל על מהרט עונש השעיה על תנאי לתקופה של שישה חודשים, כאשר התנאי הוא שהנקבל לא יעבור במשך שלוש שנים אחת או יותר מהעבירות בהן הורשע. בנוסף, חויב מהרט בתשלום הוצאות ללשכה בסך 800 שקלים, אשר ישולמו תוך 120 יום. בית הדין ציין כי מצא להתחשב לקולא בנסיבותיו האישיות של מהרט, ולהטיל עליו סכום מזערי בהוצאות עבור מי שניהל הליך הוכחות בעניינו.
שאלות ותשובות
באיזו עבירה הורשע עורך הדין גלעד מהרט?
מהרט הורשע בשלוש עבירות משמעת: הפרת כלל עיסוק אחר, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, ואי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין. העבירות נבעו מכך שפעל כמתווך נדלן ועורך דין באותה עסקת מכר דירה בקריית מוצקין, וגבה שכר טרחה בשני כובעים בו זמנית.
מדוע אסור לעורך דין לפעול כמתווך ועורך דין באותה עסקה?
האיסור נובע מכללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר) ותכליתו למנוע ניגוד עניינים. בית הדין קבע כי מדובר בניגוד עניינים מובהק שפוגע בטוהר הייצוג ובאמון הציבור במקצוע עריכת הדין. על עורך דין חלה אחריות ציבורית מהמעלה הראשונה שלא לחפור אמון בסיסי זה ולא לפעול באותו עניין במספר כובעים.
איזה עונש הטיל בית הדין על עורך הדין?
בית הדין גזר על מהרט עונש השעיה על תנאי לתקופה של שישה חודשים, כאשר התנאי הוא שלא יעבור במשך שלוש שנים אחת או יותר מהעבירות בהן הורשע. בנוסף, חויב בתשלום הוצאות ללשכה בסך 800 שקלים תוך 120 יום. בית הדין התחשב לקולא בנסיבותיו האישיות ובעברו המשמעתי הנקי.
מה טען עורך הדין להגנתו?
מהרט טען כי מדובר בטעות אנושית וכי החתים את המתלוננת על מסמכי התיווך בטעות. הוא טען שלא עסק בפועל בתיווך אלא ביצע פעולות שהן במסגרת ליבת עיסוקו כעורך דין, כמו איתור קונים והצגת הדירה. בית הדין דחה את הגנתו וקבע כי ההזמנה של פנקסי התיווך מלמדת על כוונה ותכנון, ולא על טעות.
מי הייתה המתלוננת ומדוע היא פנתה לעורך הדין?
המתלוננת היא גבי אלמז ילאו, אישה בת 70 דוברת אמהרית שפנתה למהרט למכירת דירתה בקריית מוצקין. היא ביקשה את עזרתו כי שמעה שהוא עוזר לדוברי אמהרית, ומכיוון שבעלה ובנה המנוחים נפטרו בדירה והיא לא הצליחה למכור אותה במשך שלוש שנים. בית הדין קבע שהמתלוננת הייתה תלויה במהרט והוא ניצל את האמון שנתנה בו.
