בית הדין המשמעתי המחוזי תל אביב של לשכת עורכי הדין הרשיע פה אחד את עו”ד ששון כביר־ממון בשלוש עבירות אתיקה כבדות: שידול בעלי דירות לשם השגת ייצוג, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין ופגיעה בכבוד המקצוע.
הפרשה התרחשה במתחם הפינוי־בינוי ברחובות ההסתדרות ודגניה באור יהודה – אותו מתחם שבו מתגוררת אמו של עו”ד כביר־ממון. הוא ניצל את ההיכרות האישית הזו כדי להתחיל לפעול בבניין שלה, ואחר כך הרחיב את הפעילות לבניינים הסמוכים בלי שאיש מהדיירים שם הסמיך אותו.
על פי הכרעת הדין, כביר־ממון יזם בעצמו אסיפות דיירים, פתח קבוצות וואטסאפ, זימן דיירים גם מבניינים שלא ייפו את כוחו, נפגש עם יזמים והחתים על ייפויי כוח. בחלק מהאסיפות נכחו שניים־שלושה דיירים בלבד, ובפרוטוקולים – שהודפסו מראש – כבר הופיעה החלטה למנות אותו לעורך הדין, למרות שהנושא כלל לא עמד על סדר היום.
בשלב מאוחר יותר חתם כביר־ממון, בשם הדיירים, על הסכם עם חברת יובלים – ללא ייפוי כוח תקף. במקביל חתם על הסכם שכר טרחה נפרד מול היזם עצמו, שבו הוסדר שכרו האישי, בעוד הדיירים לא ידעו על ההתקשרות הזו כלל.
בדיון הודה כביר־ממון: “היזם הוא זה ששילם את שכרי”, והוסיף שזה “נוהג מקובל”. בית הדין דחה את הטענה הזו מכל וכל וקבע כי גם כאשר היזם מממן את שכר הטרחה, חובת הנאמנות הבלעדית היא כלפי הדיירים, ועורך הדין חייב לחתום איתם ישירות על הסכם שכר טרחה ולחשוף בפניהם את כל הפרטים.
עו”ד גל קורוליק, יו”ר ההרכב, כתב בהכרעה: “עו”ד כביר־ממון חצה את הקו שבין ייצוג לגיטימי לבין שידול אסור”. הוא הדגיש כי עצם הפנייה היזומה והאקטיבית לדיירים לשם קבלת עבודה משפטית מספיקה כדי לגבש את עבירת השידול, גם ללא תמורה כספית ישירה.
עו”ד מאיה צברי ועו”ד נטלי דולינגר־זק”ש, חברות ההרכב, הצטרפו והוסיפו כי ההתנהלות מנוגדת במפורש להבהרות ועדת האתיקה הארצית מ-2021 ומ-2025, האוסרות על עורך דין המייצג דיירים לכרות הסכם עצמאי עם היזם בנוגע לשכר טרחתו.
עו”ד רות ג’רבי, שייצגה את ועדת האתיקה בהליך (ולשעבר יועצת משפטית של מנהלת ההתחדשות העירונית), טענה כי כביר־ממון פעל ללא כל הרשאה, ארגן אסיפות, ניסח פרוטוקולים מוכנים מראש והחתים על הסכמי שכר טרחה מול היזם מאחורי גבם של הדיירים.
התלונה המקורית הוגשה על ידי הרשות להתחדשות עירונית כבר בספטמבר 2022, אך ההליך המשמעתי נפתח רק באפריל 2024. הדיון בטיעונים לעונש יתקיים השבוע בפני ועדת האתיקה הארצית. בעבירות דומות נענשו עורכי דין בהשעיה של חודשים עד שנים, קנסות כבדים ונזיפות, ובמקרים חמורים אף בשלילת רישיון.
הפרשה אינה מבודדת. בשנים האחרונות נצברו בלשכת עורכי הדין עשרות תלונות על עורכי דין שייצגו דיירים ולצידם ניהלו משא ומתן ישיר עם יזמים על שכרם. ב-2021 וב-2025 פרסמה הלשכה הבהרות מפורשות האוסרות את הפרקטיקה הזו.
