בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בקשה של עדי מרדכי לעכב הליך אזרחי המתנהל נגדו בתביעה כספית. התביעה הוגשה מטעם המנהלים המיוחדים של חברת איי.ג’י. אינווסטק טכנולוגיות, שקרסה לאחר שגייסה 12 מיליון דולר מכ-150 משקיעים. מרדכי, שהיה ממייסדי החברה והחזיק ברוב מניותיה, ביקש לעכב את הדיון בטענה לקיומו של הליך פלילי מקביל נגדו.
ההחלטה ניתנה בידי הסגנית נשיא חנה פלינר, שקבעה כי עצם קיומו של הליך פלילי צפוי או מקביל אינו מצדיק את עצירת ההליך האזרחי. פלינר הדגישה את חשיבות היעילות הדיונית ושמירה על זכות הגישה לערכאות, תוך הימנעות מהעדפת נוחיותו של בעל דין המבקש דחייה.
החברה שבמרכז ההליך, איי.ג’י. אינווסטק טכנולוגיות, פיתחה מערכת למסחר אוטומטי במכשירים פיננסיים. מרדכי הקים את החברה יחד עם שחף הרטמן, ושניהם נמנים על הנתבעים בתביעה האזרחית. על פי כתבי הטענות, המנהלים המיוחדים טענו כי מרדכי ונתבעים נוספים פעלו שלא כדין במהלך פעילות החברה וגרמו לנזק של עשרות מיליוני שקלים לנושיה.
תמונת המצב שמציגים המנהלים המיוחדים מעידה על פער דרמטי בין ההשקעות שהתקבלו לבין הנכסים שנותרו: 12 מיליון דולר שהשקיעו כ-150 משקיעים, לעומת מיליון שקל בלבד שנותרו בחשבון הנאמנות שהיה אמור להבטיח את כספי המשקיעים.
בבקשתו לעכב את ההליך האזרחי, טען מרדכי כי כתב אישום צפוי להיות מוגש נגדו בגין עבירות מרמה, הפרת אמונים ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך. לטענתו, קיים קשר הדוק בין העובדות שבבסיס החקירה הפלילית לבין ההליך האזרחי, ולכן יש לעכב את הדיון מחשש לפגיעה בזכויות ההגנה שלו. מרדכי חשש כי מתן גרסה בהליך האזרחי עלול לפגוע בזכותו שלא להפליל את עצמו בהליך הפלילי.
המשיבים דחו את טענותיו והעלו טיעונים משפטיים ועובדתיים נגד הבקשה. הם ציינו כי מרדכי לא הוכיח קיומו של הליך פלילי ממשי, לא צירף תצהיר או מסמכים תומכים לבקשתו, ואף מסר גרסאותיו בפני בעלי תפקידים שונים בעבר. עוד הודגש כי עיכוב ההליך בשלב זה יגרום לפיצול מיותר ולסרבול ההליך כולו, בניגוד לעקרון היעילות הדיונית שמנחה את בתי המשפט.
בהחלטתה קבעה פלינר כי לא הובאו ראיות ממשיות לקיומו של הליך פלילי נגד מרדכי. לדבריה, טענות מרדכי מבוססות על חששות תיאורטיים בלבד, ללא ביסוס עובדתי מספק. השופטת הדגישה כי החשש מהליך פלילי עתידי ואפשרי אינו מצדיק עצירת הליך אזרחי קיים, במיוחד כאשר לא הוכח שההליך הפלילי אכן צפוי להתנהל.
פלינר הוסיפה והבהירה כי רמת ההוכחה בהליך האזרחי שונה מהותית מזו הנדרשת בהליך הפלילי. בהליך האזרחי די ברמת הוכחה של מאזן ההסתברויות, בעוד שבהליך הפלילי נדרשת הוכחה מעבר לספק סביר. ההבדל ברמת ההוכחה מקטין את החשש מהכרעות סותרות בין הערכאות, ומאפשר לשני ההליכים להתנהל במקביל ללא פגיעה הדדית.
השופטת התייחסה גם לשיקולי יעילות דיונית וזכות הגישה לערכאות של התובעים. היא ציינה כי עיכוב הליך אזרחי למשך תקופה בלתי מוגדרת, עד לסיום הליך פלילי שטרם החל, פוגע בזכות הגישה לערכאות של בעלי הדין האחרים. נזק זה משמעותי במיוחד כאשר מדובר במנהלים מיוחדים המייצגים נושים רבים שנפגעו מקריסת החברה.
בסיום ההחלטה קבעה פלינר כי הבקשה נדחית במלואה. בית המשפט הורה למרדכי להמשיך ולעמוד בהוראות ההסדר הדיוני הקיים, ולא העניק לו כל דחייה או הקלה בלוחות הזמנים שנקבעו. מרדכי חויב בתשלום הוצאות משפט בסך 2,500 שקלים לטובת המשיבים, כפיצוי על הצורך להתמודד עם הבקשה. ההליך האזרחי ימשיך כסדרו, ומרדכי יידרש להגיש את כתבי ההגנה שלו ולהמשיך בהליך המשפטי.
