לוחם מיחידת המסתערבים של מג”ב, שנפצע באורח אנוש לפני כשנתיים בטול כרם והוכרה לו נכות בשיעור 99%, הגיש תביעה כנגד עורך הדין שייצג אותו. הלוחם, שזהותו חסויה ומכונה א’, טוען כי עורך הדין שמעון מסס רימה אותו וניצל את מצבו הקשה לאחר הפציעה. בכתב התביעה שהוגש לבית משפט השלום בראשון לציון, דורש הלוחם 200,169 שקלים – כך דווח בN12.
במרכז המחלוקת עומדים כספי ביטוח בסך 189,536 שקלים שהופקדו בחשבון נאמנות שפתח עורך הדין, ואותם הוא מסרב להעביר ללוחם. א’ טוען כי מסס הציע לייצג אותו בהתנדבות בהליכים שנגעו לפציעתו הקשה, בעוד עורך הדין שולל את הדבר ומתעקש כי הוסכם מראש על תשלום שכר טרחה.
על פי הידווח, הקשר בין השניים החל כשנה לפני הפציעה הקשה, כאשר א’ שכר את שירותיו של מסס בנובמבר 2022. הוא התקשר עם עורך הדין בהסכמי טרחה לצורך ייצוגו מול המוסד לביטוח לאומי ומול משרד הביטחון, בשל פוסט טראומה ופציעה בתאונת עבודה. במסגרת זו נקבעו לו נכויות זמניות בשיעור כולל של 35%.
הפציעה בטול כרם ומה שקרה אחריה
ב-5 באוקטובר 2023 נפצע א’, לוחם בימ”ס איו”ש, באירוע מבצעי קשה בטול כרם. “היה לנו קרב קשה, נתקלנו בכמה חוליות מחבלים, אחד מהחבר’ה שהגיע לתגבר אותנו, זרק רימון שחזר לכוחותינו, ממש מתחת לרגליים שלי. משם הייתי מורדם-מונשם קרוב לחודש”, תיאר הלוחם. כתוצאה מהפציעה איבד א’ את עינו הימנית, וסבל מפציעות נוספות רבות, ביניהן חוסר עצם ברגל, רסיסים בראש ופציעות נוספות.
א’ מתאר כי מסס הגיע לבקרו בבית החולים והציע לייצגו גם בהליך של התביעה על נכות פיזית. “הוא פנה אליי מעצמו, המיוצגים שלו זה חברים שלי, וזה היה אירוע יחסית מדובר במשמר הגבול, אז הוא הציע לי שהוא ייצג אותי בהתנדבות”, טען הלוחם. הוא הוסיף: “הייתי במצב קוגניטיבי ממש ממש פחות טוב, והוא אומר, שמע, זה מה שחתמנו, זה מה שפה, זה מה ששם, ערבב בין כל התביעות. אני עוד חייל, שלא מבין כלום, לא עסקתי בעולם המשפטי, עסקתי בעולם לוחמה. והבן אדם עשה מה שהוא רצה”.
עורך הדין אלעד לוי ממשרד נשיץ ברנדס אמיר, המייצג את הלוחם בהתנדבות, טען בכתב התביעה כי מסס “ניצל את חולשתו השכלית, הנפשית והגופנית של התובע עקב פציעתו לצורך ביצוע פעולות העולות כדי הטעיה ומרמה”. לוי מצביע על כך שמסס לא החתים את הלוחם על הסכם שכר טרחה חדש המסדיר את השירותים ביחס לפציעה השנייה.
עורך הדין: “אינו דובר אמת”
מסס מציג גרסה שונה לחלוטין. לטענתו, כאשר שמע על הפציעה הקשה, א’ וחבר נפש שלו הזמינו אותו לבית החולים כדי שייצג אותו. לפי טענתו, במהלך פגישה בנובמבר, שהתקיימה בנוכחות חבר נפש של א’, אדם נוסף ואימו של הלוחם, סוכם על ייצוג בתשלום לפי מתווה שכר הטרחה המקורי. עורך הדין טוען כי בידיו הקלטות שמחזקות את גרסתו.
באמצעות עורך דינו, בן קרפל, מסס מסר: “א’ אינו דובר אמת. א’ שכר את מרשנו לייצגו, והתגבשו ביניהם הסכמות מפורשות. א’ ידע היטב על טיב ההסכמות, וביקש לנצל את מצבו כדי לשפר עמדות, לאחר שהעבודה בוצעה. מרשנו הסכים להתחשב ברצונותיו של א’ והעניק לו הנחה משמעותית מאוד בשכר הטרחה. גם אם א’ הוא לוחם מוערך שנפצע באורח קשה – עליו לשלם את חובותיו”.
עורך הדין מוסיף כי חבר הנפש של א’, שנכח באותה פגישה, סתר את גרסת הלוחם בשיחה איתו. לטענת מסס, א’ אף רצה לנהל משא ומתן על גובה הסכום ולא טען בשום שלב שהובטח לו ייצוג בהתנדבות. מסס עבר בדיקת פוליגרף בה, לטענתו, נמצא דובר אמת.
בתגובה רשמית מטעם מסס נמסר: “טענותיו של א׳ אינן אמת, לשון המעטה. צר לעוה”ד מסס על פציעת הלוחם שהיה חברו הטוב; אדם שעוה”ד מסס פעל לטובתו ובעבור מימוש זכויותיו במקצועיות, וברגישות יוצאת-דופן. חבר-נפש של הלוחם, שנכח בשיחות בינו לבין עוה”ד מסס, סתר לחלוטין את גרסת הלוחם. אל מול הלוחם שאת מצבו ניתן להבין, ישנו צבא של לוחמים המצדדים בעוה”ד מסס. רואים בו שליח של טוב, אדם ישר-דרך ונעים הליכות, מקצוען, ומי שבזכות הגינותו ורגישותו הפך חבר-נפש בעבורם”.
הטענות המשפטיות והמשך ההליך
אין מחלוקת על כך שמסס ליווה את א’ לשתי ועדות רפואיות לקביעת נכותו והגיש תביעה לחברת הביטוח. אגף השיקום אכן הכיר בנכותו של א’ בשיעור של 99%. המחלוקת המרכזית נוגעת אך ורק לשאלה האם הייצוג נעשה בהתנדבות או בתשלום.
עורך הדין לוי טוען כי העובדה שלא נחתם הסכם שכר טרחה חדש מחזקת את גרסת הלוחם. בכתב התביעה הוא כתב: “התובע, שנפצע באופן אנוש, לא היה זקוק לשירות משפטי כדי לממש את זכויותיו, ודי היה בחומרה היתרה של מצבו הרפואי כדי להקנות לו קצבאות נכות מלאות הן מאגף שיקום הנכים והן מחברות הביטוח”.
לוי הוסיף: “כתב התביעה מתאר מקרה חמור שבו נגבה ממרשנו שכר טרחה גבוה ללא הסכם, ללא הרשאה, ובאופן שלטעמנו חרג מגבולות ההגינות המקצועית. מכתב התביעה עולה כי עורך הדין ניצל לכאורה את יחסי האמון שנרקמו ביניהם במסגרת טיפול בעניין אחר, שאינו קשור לפציעה, ואף דרש תשלום שאינו משקף את השירות שניתן. מעבר להיבטים המשפטיים כמו החובה להסכם שכר טרחה בכתב, שקיפות וגילוי נאות, מדובר לטעמנו על כשל ערכי עמוק. עורך דין מחויב לפעול בנאמנות, ביושרה ובתום לב, במיוחד כאשר לקוחו נאבק על חייו”.
הלוחם א’, בן 39 ואב לשתי בנות, נמצא כיום בשיקום ומתנייד באמצעות קביים. הוא טוען שזקוק לכסף שקיבל מחברת הביטוח וממשיך לחלום על חזרה ליחידה. “זאת המטרה שלי, להחזיר את עצמי למערך הדרכה לפחות, להמשיך לעסוק בלוחמים ולהביא את הניסיון שלי לאנשים אחרים”, הוא אומר. כתב ההגנה טרם הוגש, ובקשה לסילוק התביעה על הסף תלויה ועומדת.
