זכיין לשעבר של רשת קופיקס זכה בהשבת חלק מדמי הזיכיון ששילם, לאחר שבית המשפט קבע כי החברה הטעתה אותו בנוגע לאפשרות קבלת רישיון עסק לנכס. בתיק ת”א 48766-02-23, שהתנהל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו בפני השופט אביים ברקאי, חויבה אורבן קופיקס בע”מ לשלם ליונתן בן סימון סך של 432,676 שקלים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ב-21 בפברואר 2023. בנוסף, נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 45,000 שקלים. התובע יוצג על ידי עו”ד אופיר הראל, והנתבעת על ידי עו”ד אנסטסיה ברמן.
ההליך עסק בתביעה כספית בסך 521,460 שקלים, שהוגשה בעילות חוזיות ומכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט. בן סימון, עולה מקנדה, חתם ב-30 באוקטובר 2016 על הסכם זיכיון עם אורבן קופיקס בע”מ להפעלת סניף ברחוב דרך השלום בגבעתיים, תמורת 585,000 שקלים כולל מע”מ. ההסכם כלל תקופה ראשונית של חמש שנים, עם שתי אופציות הארכה נוספות בנות חמש שנים כל אחת, עד ל-15 שנים בסך הכל. הנכס, לובי של בניין משרדים, שכרה הנתבעת מחברת הניהול, והתחייבה בהסכם השכירות לבדוק את התאמתו מבחינה פיזית, תכנונית ומשפטית.
בפועל, התברר כי לא ניתן לקבל רישיון עסק בשל בעיות תכנוניות, כפי שציין השופט: “לא ניתן היה להוציא רישיון עסק לאור מצבו התכנוני של הנכס”. הנתבעת ידעה או שהיה עליה לדעת זאת, שכן הצהירה בהסכם השכירות שבדקה את הנכס ומצאה אותו מתאים. השופט הדגיש: “המפעיל מצהיר כי ראה בדק ומדד בפועל את המתחם הן פיזית, הן תכנונית והן משפטית, מצא אותו מתאים לו ולמטרותיו והוא מוותר על כל טענת אי התאמה מום או ברירה”. למרות זאת, הנתבעת לא גילתה זאת לתובע, והציגה מצג כאילו קבלת הרישיון תלויה רק בפעולותיו.
בן סימון הפעיל את הסניף חמש שנים, אך נאלץ לעזוב ב-26 באוקטובר 2021 לאחר הרשעה בהליך פלילי (רע”ס 38230-11-18) בגין ניהול עסק ללא רישיון, שבו נגזר עליו קנס של 10,000 שקלים וצו סגירה. השופט קבע כי הנתבעת הטעתה את התובע, כפי שמגדיר סעיף 15 לחוק החוזים: “הטעיה – לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן”. התובע ניסה להוציא רישיון, כולל תשלום 70,000 שקלים ליועץ רישוי בהמלצת הנתבעת, אך ללא הצלחה.
השופט דחה טענות הנתבעת להיעדר עילה ולקיזוז מלא של התביעה מול רווחי התובע, שהסתכמו בכחמישה מיליון שקלים. הוא קבע כי הסכם הזיכיון ניתן להפרדה לשלוש תקופות, והביטול חל רק על שתי האופציות שלא מומשו. בהתאם לסעיף 21 לחוק החוזים, חויבה הנתבעת להשיב 390,000 שקלים, שני שלישים מהתמורה. בנוסף, נפסקו 42,676 שקלים בגין חובות פתוחים: 7,020 שקלים בגין דמי ניהול שגבתה הנתבעת שלא כדין, 23,495 שקלים יתרת חוב בכרטסת, ו-12,161 שקלים בגין סחורה שהוזמנה לאחר עזיבת התובע. דרישות נוספות, כמו שיפוי על הקנס ותשלומים ליועץ הרישוי, נדחו מחוסר הוכחת נזק.
ההליך נשען על עדויות התובע, מנכ”ל הנתבעת פנחס שטרית, היועץ המשפטי קובי יוזף וראש הנהלת החשבונות אריאלה בוכניק. השופט ציין כי הנתבעת התחייבה לבדוק את הנכס, אך מנכ”לה הודה: “לא בדקנו, לא אגיד לך שבדקנו”. תעודת עובד ציבור מעיריית גבעתיים חשפה שנים של התראות וחריגות תכנוניות, כולל החלטה מ-2014: “לא מאושר. המדובר בשטח עיקרי ולא בזוטי דברים”.
