בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים הרשיע את עו”ד מדחת דיבה בהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין ובפגיעה בכבוד המקצוע, בעקבות פוסט שפרסם בפייסבוק ב-4 ביולי 2021. בהכרעת דין שניתנה במרץ 2024, וברוב דעות מול דעת מיעוט, קבע ההרכב כי דיבה חצה את הגבול המותר בהתבטאויות, גם אם הן נעשות מחוץ לאולם בית המשפט. בגזר הדין מ-17 בנובמבר 2025 הוטלה על דיבה השעיה מותנית לשנתיים והתנאי שלא יעבור עבירות דומות הנוגעות לפרסום ביטויים לא ראויים, לצד קנס בסך 1,000 ש”ח שישולם ללשכה עד סוף דצמבר 2025.
הפוסט, שנכתב בערבית, כוון נגד ערבים שמוכרים בתים ליהודים בסילוואן, על רקע מקרה ספציפי של ווליד עטעוט, שמכר את ביתו ועזב את הארץ ביולי 2021. תרגום אחד שהוגש לבית הדין כלל את המילים: “אם היית יודע כמה שנים אנחנו נלחמים להגיע לפרצה שתאפשר לנו להחזיר את הנכסים שנמכרו בגניבה היו נזרקות עלייך מיליון נעליים! אם היית מבין את מידת הלחץ שאני ועמיתיי חשופים לו מצד הארגונים של המתנחלים הקיצוניים, המועצה של המשפחה שלך הייתה מובילה אותך לגרדום. אם היית יודע כמה דמעות זלגו מעינינו באשר ניצחנו או הפסדנו בכל תיק, הגבר שלך היה לוקח אש ומצית את שאריות השפלות שלך… לפחי הזבל של ההיסטוריה יושלך מי שמכר את הכבוד שלו, את השם הטוב שלו ואת ביתו וברח בחשאי בלילה”. תרגום נוסף שהגיש דיבה עצמו היה דומה בתוכנו, כולל אזכור לגרדום ולשריפה.
דיבה, המייצג זה 30 שנה לקוחות ערבים בתביעות נגד מכירת נכסים ליהודים בירושלים המזרחית, הדגיש בפוסט את מאמציו המקצועיים: “כמה שנים נצטרך להילחם… כמה דמעות זלגו מעינינו”. בית הדין, בראשות עו”ד אוהד בורשטיין ועם עו”ד רוית טל, ראה בכך קשר ישיר לעיסוקו כעורך דין, מה שהחמיר את ההתבטאות. השופט בורשטיין כתב כי הביטויים “גובלים בהסתה לפגיעה פיזית” ואינם ראויים לעורך דין. עו”ד טל הוסיפה כי במציאות הרגישה של ירושלים, במיוחד סמוך למבצע שומר החומות, אמירות כאלה עלולות להבעיר את הרוחות בין יהודים לערבים.
מנגד, עו”ד חסן אשרף סבר שיש לזכות את דיבה. הוא ציין כי ועדת האתיקה המחוזית בירושלים גנזה את התלונה תחילה, המשטרה סגרה תיק ללא חקירה, והפוסט הוסר זמן קצר לאחר פרסומו. אשרף השווה למקרה יורם שפטל, שבו בית המשפט העליון זיכה עורך דין מהתבטאויות חריפות מחוץ למסגרת מקצועית, והדגיש כי חופש הביטוי מגן גם על דעות בוטות, כל עוד אינן בליבת העיסוק המשפטי.
התלונה הוגשה על ידי חיים שמחה רוטמן, שקיבל את הפוסט עם תרגום והגיש אותו לוועדות האתיקה ולמשטרה. ועדת האתיקה הארצית, בראשות עוה”ד כפיר ממון, הגישה את הקובלנה לאחר שוועדת המחוז גנזה אותה. דיבה יוצג על ידי עוה”ד מונעם תאבת, שטען להגנה מן הצדק ולגבוליות המקרה. עד הגנה, אלחנן אפרתי, תיאר את דיבה כעורך דין ותיק ללא עבר משמעתי.
בגזר הדין ציין בית הדין כי הפוסט הוסר מיד לאחר פניות, כולל מאיש שב”כ ומשמאי גליק, ותפוצתו הייתה מוגבלת. נלקחו בחשבון נסיבותיו האישיות של דיבה: אב לשישה, מפרנס יחיד, אשתו מטופלת בדיאליזה, ואביו שוטר שנהרג בתפקיד. העונש נקבע כמותנה כדי למנוע הישנות, תוך התחשבות בכך שההתבטאות לא הגיעה לרף פלילי, בניגוד למקרים חמורים יותר כמו זה של מוחמד עליאן.
