בית הדין של לשכת עורכי הדין קבע כי ההתבטאויות הקשות של האם, עורכת דין במקצועה, נשלחו על רקע מצוקה אישית עמוקה במאבק על חינוך בנה ולא במסגרת תפקידה המקצועי. הדיינים מתחו ביקורת על ההחלטה להעמידה לדין חרף הסדר גישור שנחתם בין הצדדים
בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים זיכה לאחרונה עורכת דין שהואשמה בהתנהגות שאינה הולמת, לאחר ששלחה הודעות נאצה קשות למפקחת ביקור סדיר במשרד החינוך. האירוע, שהתרחש על רקע מאבק אישי של עורכת הדין למען בנה בעל הצרכים המיוחדים, הוגדר על ידי הדיינים כאירוע חריג המצוי במישור הפרטי, ואינו מצדיק הרשעה משמעתית.
הפרשה החלה זמן קצר לאחר ה-7 באוקטובר, כאשר עורכת הדין, אם חד-הורית, זומנה לפגישה בעירייה בניסיון למצוא מסגרת חינוכית לבנה. הילד, תלמיד כיתה ו’ המתמודד עם קשיים, הורחק מבית הספר הקודם ונותר ללא מענה חינוכי. במהלך הפגישה הטעונה, בה נכחו גורמים מהעירייה ומשרד החינוך, התפתח עימות חריף בין האם למפקחת. לטענת האם, המפקחת השוותה בין בדידותו החברתית של בנה לבין מצבם של החטופים בעזה – אמירה שגרמה לילד לברוח מהחדר ולסערת רגשות עזה אצל האם.
לאחר הפגישה, שלחה עורכת הדין למפקחת סדרת מסרונים בוטים בוואטסאפ. באחת ההודעות כתבה: “מעניין שבתקופה כל כך קשה של מלחמה שכולם מסביב נהרגים ונרצחים אתם ממשיכים לרצוח נפש של ילד… את מבחינתו רוצחת נפשות וכל מי שקשור למקרה שלו. את ממש לא יותר טובה מחמאס”. עוד הוסיפה: “בורא עולם סוגר חשבונות עם כולם… קבוצה של טיפשים”.
ועדת האתיקה של מחוז ירושלים החליטה להגיש כתב אישום משמעתי נגד עורכת הדין, בגין עבירה של התנהגות שאינה הולמת את המקצוע. זאת, למרות שהמפקחת עצמה ביקשה למשוך את התלונה בעקבות הליך גישור פרטי שנערך בינה לבין עורכת הדין, ובמסגרתו התנצלה האם על דבריה. הוועדה התעקשה להמשיך בהליך בטענה שמדובר בעבירה אתית חמורה.
סנגורה של עורכת הדין, עו”ד יוסף ויצמן, טען בדיון כי הדברים נאמרו “בעידנא דריתחא” ומתוך מצוקה של אם הלביאה הנלחמת על גורל בנה, ולא כעורכת דין המייצגת לקוח. הוא הדגיש את הנסיבות האישיות הקשות ואת העובדה שהדברים נותרו בתכתובת פרטית ולא פורסמו ברבים.
הרכב בית הדין, בראשות עו”ד חן הולנדר, קיבל את עמדת ההגנה והחליט פה אחד לזכות את עורכת הדין. בהכרעת הדין נמתחה ביקורת מרומזת על ההתעקשות לנהל את ההליך. “ההליך שלפנינו נסיבותיו חריגות וייחודיות”, כתבה חברת ההרכב עו”ד שרונה כהן. “הסיפור האנושי-פרטי של הנקבלת ובנה הקטין מעורר חוסר נוחות… לא נכון לשפוט את האירוע הנדון בכלים המשפטיים המוכרים”.
הדיינים קבעו כי למרות הסגנון הבוטה, יש להבחין בין התנהגות עורך דין בליבת עיסוקו המקצועי לבין התנהלותו בחייו הפרטיים, במיוחד בנסיבות קיצוניות. “דבריה של הנקבלת לא הופנו כלפי בית המשפט או כלפי חבר למקצוע… אלא כלפי מי שלדעתה פגע בבנה”, נכתב בהחלטה. עוד צוין כי העובדה שהמפקחת עצמה בחרה לסיים את הסכסוך בגישור ולא בתלונה פלילית, מעידה על האופי האישי של האירוע.
בית הדין התייחס גם להשוואה הקשה לחמאס, וציין כי הדברים הובאו כציטוט של תחושות הילד (“מבחינתו את…”). הדיינים הדגישו כי אין בפסק הדין כדי לתת לגיטימציה לסגנון דיבור שכזה, אך בנסיבות העניין – מצוקת האם, המלחמה ברקע והיות האירוע פרטי לחלוטין – לא נחצה הרף הפלילי-משמעתי.
עו”ד יעל גליקמן, חברת ההרכב, סיכמה: “לא יהיה זה נכון ליתן למקרה זה מענה בגדרי הדין המשמעתי… מסרונים אלה נשלחו בגדרי שיחה פרטית, לעיניה של המתלוננת בלבד”. עורכת הדין זוכתה, כאמור, מכל אשמה.
