זיוף, הונאה והלבנת הון ב-200 מיליון שקל: כתב אישום חמור נגד עורכי דין מהצפון. כתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה חושף רשת הונאה מתוחכמת שבראשה עמד לכאורה עו”ד ומהנדס מוכר. על פי האישום, הנאשמים שיווקו קרקעות מדינה בסכנין תוך זיוף מסמכי רמ”י, גבו 65 מיליון שקל מרוכשים תמימים והלבינו את הכספים באמצעות רכישת נכסים ברחבי הצפון
פרקליטות מחוז צפון הגישה כתב אישום חמור לבית המשפט המחוזי בחיפה, המגולל פרשת עוקץ נדל”ני רחב היקף. על פי הדיווח באתר פוסטה שפרסום את כתב האישום לראשונה, במרכז הפרשה עומדים שני עורכי דין מכפר כנא – מוחמד מוקארי ואמיר ג’ראיסי – הנאשמים כי יצרו מערך שיטתי של זיוף והונאה, באמצעותו מכרו קרקעות ציבוריות שכלל אינן בבעלותם ושלשלו לכיסם עשרות מיליוני שקלים.
o עורכי דין מהצפון במדד חדשות חיפה והקריות >>
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עורכי הדין לנא עואדיה, אסיל קאסם וסלים בשארה, הנאשם המרכזי, עו”ד מוחמד מוקארי, ניצל את מעמדו הכפול כעורך דין וכמהנדס בנייה, וכן את המוניטין של חברות שבבעלותו, כדי ליצור מצג שווא של אמינות מול רוכשים פוטנציאליים. מוקארי מואשם כי יחד עם יד ימינו, עו”ד אמיר ג’ראיסי, ושותפים נוספים, הוציא לפועל תוכנית מרמה למכירת זכויות בקרקעות של רשות מקרקעי ישראל (רמ”י) באזור סכנין, תוך שימוש באנשי קש ובזיוף מסמכים רשמיים.
“עסקת החליפין” שלא הייתה
לב ליבה של ההונאה, כפי שמתואר בכתב האישום, היה סיפור כיסוי מתוחכם אותו “מכר” מוקארי ללקוחותיו. הנאשם הציג בפני רוכשים מצג כוזב, לפיו הוא ביצע עסקת חליפין עם רמ”י, במסגרתה המדינה הפקיעה קרקע בבעלותו באזור כביש 6, וכפיצוי קיבל לידיו קרקעות בסכנין לשיווק מיידי בפטור ממכרז.
כדי לבסס את הסיפור, נטען בכתב האישום כי מוקארי וג’ראיסי לא הסתפקו בהבטחות בעל-פה. השניים, כך נטען, זייפו עשרות מסמכים הנחזים להיות מסמכים רשמיים של ועדת הפטור של רמ”י, המאשרים כביכול את הקצאת הקרקעות לרוכשים. האישום מפרט כיצד הנאשמים השתמשו בתוכנות עריכה גרפית (פוטושופ) כדי להעתיק חתימות של בעלי תפקידים ברמ”י ממסמכים אמיתיים ולשתול אותן על גבי המסמכים המזויפים ושטרי המכר.
ההונאה לא נעצרה בניירת. כדי לשוות לעסקה מראה של פרויקט נדל”ן לגיטימי, הנאשמים ערכו תשריטים פיקטיביים שחילקו את הגוש למקטעים, שלחו “מודד” מטעמם לשטח, ואף ערכו סיורים לרוכשים בקרקעות המיועדות.
מנגנון הלבנת ההון: נכסים בקצרין ונוף הגליל
היקף הכספים שהתגלגלו בפרשה הוא עצום. לפי כתב האישום, הרוכשים, שסמכו על המצגים והמסמכים, שילמו למוקארי ולחברת “סאראי” שבבעלותו סכום כולל של כ-65 מיליון שקל. התשלומים הועברו במזומן, בהמחאות ובהעברות בנקאיות, לעיתים תחת הכותרת של “תשלומי מיסים” הכרחיים לרישום בטאבו.
אולם הכסף לא נעצר שם. כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות הלבנת הון בהיקף של כ-200 מיליון שקל. נטען כי כספי העוקץ הופקדו בחשבונות החברות של מוקארי ועורבבו עם כספים מפעילות עסקית לגיטימית, מה שיצר קושי להתחקות אחרי מקור הכסף.
o שלא יעקצו אתכם: עורכי דין להתחדשות עירונית בחיפה במדד 2025 >>
בכספים אלו, טוענת הפרקליטות, צבר מוקארי נכסים רבים, מימן רכישת קרקעות אמיתיות וביצע עסקאות נדל”ן בקצרין, נוף הגליל, כפר כנא ונווה זוהר. כדי להסתיר את בעלותו, חלק מהנכסים נרשמו על שמם של “אנשי קש”, כולל אביו של מוקארי, עבד ארחמאן, והמהנדס תאבת ח’טיב, שניהם נאשמים אף הם בתיק.
דיווחים כוזבים לרשויות המס
נדבך נוסף בכתב האישום נוגע להתנהלות מול רשויות המס. נטען כי עורכי הדין מוקארי וג’ראיסי דיווחו למיסוי מקרקעין על העסקאות הפיקטיביות כדי להניח את דעתם של הרוכשים שההליך מתנהל כסדרו. אולם, הדיווחים נעשו באופן מקוון ללא צירוף אסמכתאות, ותוך נקיבת סכומים כוזבים הנמוכים משמעותית מהתמורה ששולמה בפועל.
התחכום לכאורה של הרשת נמשך גם לאחר שהחלו להתעורר חשדות. כאשר רמ”י הגישה תביעות אזרחיות, מוקארי לא היסס להציג את המסמכים המזויפים גם בפני בתי המשפט. יתרה מכך, באישום נטען לשיבוש הליכי חקירה, כאשר מוקארי הנחה את ג’ראיסי לספק גרסה שקרית לחוקרים, ולטעון כי הכספים הועברו לפקיד רמ”י שמסר להם את שטרי המכר.
התיק, שנחקר על ידי היחידה לפשיעה כלכלית (יאל”כ) בלהב 433, כולל אישומים בגין גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמכים, עבירות מס והלבנת הון. במקביל להגשת כתב האישום, הפרקליטות הגישה בקשה לחילוט רכוש ונדל”ן מהנאשמים בשווי של כ-55 מיליון שקל.
