ועדת האתיקה העמידה לדין את עו”ד ענבר לב לאחר שסירבה לבקשת בעל שמצוי בהליכי גירושין לדחות דיון בזמן מלחמה, בטענה שהוא “מתנדב בשביל הכסף” ובעל תפקיד פקידותי. בית הדין המשמעתי קבע: אין חובה אתית להיענות לבקשת צד שכנגד, גם בזמן חירום. לשכת עורכי הדין תשלם לה הוצאות
בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב זיכה לאחרונה את עו”ד ענבר לב מקובלנה שהוגשה נגדה, לאחר שסירבה לבקשה לדחיית דיון משפטי מצד בעל דין שגויס למילואים בצו 8 בראשית מלחמת “חרבות ברזל”. הדיינים קבעו כי למרות הציפייה המוסרית להתחשבות בעת מלחמה, סירוב לבקשת דחייה המגיעה מהצד שכנגד (ולא מעורך הדין עצמו) אינו מהווה עבירה אתית. בעקבות הזיכוי, חויבה ועדת האתיקה לשלם ללב הוצאות משפט.
הפרשה החלה בנובמבר 2023, כחודש לאחר פרוץ המלחמה. עו”ד לב ייצגה אישה בהליכי גירושין ורכוש מול בעלה בבית המשפט לענייני משפחה. עורכת הדין של הבעל פנתה ללב בבקשה לדחות דיון שנקבע ל-12 בנובמבר, בנימוק שמרשה גויס למילואים בצו חירום ושוהה בצפון.
לב סירבה לבקשה באופן נחרץ. בתשובתה לעורכת הדין של הבעל כתבה: “הוברר לי כי מרשך ‘מתנדב’ למילואים ולא גויס (על מנת לקבל שכר), מה גם שהוא מצוי בתפקיד פקידותי ועל כן אין כל מניעה להשתחרר לצורכי הדיון”. בעקבות הסירוב, הגישה עורכת הדין של הבעל בקשה לבית המשפט, שנעתר מיד וביטל את הדיון, אך ועדת האתיקה החליטה להגיש נגד לב כתב אישום משמעתי בגין “מעשה שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין”.
“התנדב למרות שנפצע בפיגוע”
במהלך הדיון בבית הדין המשמעתי התבררה התמונה המלאה לגבי שירות המילואים של הבעל. בניגוד לטענות שהועלו נגדו על ידי האישה ועורכת דינה, התברר כי הבעל הוא לוחם ששירת כנהג נגמ”ש בגבול לבנון. עוד עלה כי בשנת 2020 נפצע הבעל בפיגוע דקירה ועבר שיקום ארוך, אך בחר להתנדב למילואים עם פרוץ המלחמה למרות שהיה פטור משירות.
“ראיתי את שעתה הקשה של המדינה וביקשתי לתרום בהיותי נהג נגמ”ש”, העיד הבעל בפני הדיינים. “לא יצאתי לחופשה כחודש ימים, שירתי כ-300 ימים במילואים ובמועד הדיון שהיתי בגבול לבנון”. הוא דחה את הטענות למניעים כלכליים ואמר: “גם אם הייתי מכין קפה, עדיין עשיתי את שלי ותרמתי למדינת ישראל”.
מנגד, עו”ד לב טענה להגנתה כי פעלה בהתאם להנחיות הלקוחה שלה (האישה), שהתנגדה נחרצות לדחייה וטענה כי הבעל מתחמק מהדיון בחוסר תום לב. לב הסבירה כי המידע שהיה ברשותה באותה עת, אשר נמסר לה על ידי הלקוחה, הצביע על כך שהבעל אינו כשיר לשירות קרבי וכי הוא התנדב ממניעים כלכליים. “אישה עם שני ילדים קטנים, התיק לא מתקדם… יש לי שיקול דעת להגיד שאני מסרבת כי רציתי לקדם לה את התיק”, העידה לב.
אין חובה אתית מול בעל דין
אב בית הדין, עו”ד אוריאל גולדברג, יחד עם חברי ההרכב עו”ד נתן בן יקיר ועו”ד תרזה לס-גרוס, החליטו לזכות את לב פה אחד. בהכרעת הדין נערכה הבחנה משפטית ברורה בין כללי האתיקה החלים בין עורכי דין לבין אלו החלים מול בעלי דין.
הדיינים הסבירו כי סעיף 26 לכללי האתיקה מחייב עורך דין להסכים לדחיית דיון כאשר עורך הדין שכנגד יוצא למילואים, אך אין סעיף דומה המחייב הסכמה אוטומטית כאשר בעל הדין הוא המגויס. בית הדין קבע כי ניסיון ועדת האתיקה להחיל נורמה זו דרך סעיף הסל של “התנהגות שאינה הולמת” הוא בעייתי, שכן הוא יוצר חוסר ודאות ופוגע בחובת עורך הדין לייצג את אינטרס הלקוח שלו.
“בכל הכבוד לציבור הלקוחות, לא כל טיעון מטעמם חייב להיענות בחיוב”, כתב אב בית הדין בהתייחסו לטענת לב כי רק מילאה הוראות, אך הוסיף כי בנסיבות שנוצרו, ולנוכח המידע המוטעה שהיה בידיה לגבי אופי השירות, פעולתה לא חרגה מהמתחם הסביר.
עוד צוין בפסק הדין כי הבקשה המקורית שהועברה לעו”ד לב הייתה לקונית, נשלחה כבדרך אגב בסוף מייל ולא צורף אליה אישור מילואים (צו 8), מה שחיזק את חשדה שמדובר בניסיון התחמקות.
“ראוי היה להסכים, אך זו אינה עבירה”
למרות הזיכוי, בית הדין לא חסך ביקורת על ההתנהלות ברמה האנושית. חבר ההרכב, עו”ד בן יקיר, ציין: “ראוי ונכון היה כי הנקבלת תיתן את הסכמתה לבקשת הדחייה, ויש להצטער שלא עשתה כן. גם אם התנגדותה הייתה צורמת, במיוחד כשברקע המדינה ואזרחיה חווים ימים קשים… מכאן ועד להגדרת התנהגות זו כעבירה אתית, קיים עדיין מרחק”.
בית הדין קבע כי ועדת האתיקה תשלם לעו”ד לב הוצאות בסך 2,500 שקלים. הדיינים חתמו את ההחלטה בהבעת תודה למתלונן ולכלל משרתי המילואים.
