בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב הרשיע את עורך הדין אורן שריקי בארבעה אישומים, ביניהם הפרת חובת הנאמנות והמסירות כלפי לקוחה, הפסקת טיפול שלא כדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. העורך דין נדרש לפצות את המתלוננת ב-1,000 שקלים, להשיב לה 1,755 שקלים ששילמה עבור עריכת צוואה, ולשלם ללשכה 20,000 שקל. בנוסף הוא הושעה מהלשכה למשך ארבעה חודשים על תנאי לשלוש שנים.
גזר הדין ניתן ביום 4 באוגוסט 2025 על ידי שלושת חברי בית הדין: עורך הדין רענן בר-און כאב בית הדין, ועורכי הדין מיכאל אוסטרובסקי ורז בן-ארצי כחברי בית דין. הקובלת, ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בתל אביב, יוצגה על ידי עורכי הדין רמי דיין ויובל פסטרנק.
הליך שהתנהל במעמד צד אחד
הליך מלא נוהל כנגד שריקי, לרבות דיון הוכחות, אולם הוא לא התייצב לאף אחד מהדיונים וניהל את התיק בלא הגנה. זאת, למרות שהוא זומן כדין, לרבות לדיון ההוכחות, לא הופיע, לא ביקש דחיה ולא הודיע שלא יוכל להגיע.
עורך הדין בן-ארצי כתב בחוות דעתו: “הנקבל בחר שלא לממש את הזכות האלמנטרית שניתנה לו לעשות יומו בבית הדין ולהציג גרסה כנגד הטענות שהועלו כלפיו, שבבסיסן הזילות שהפגין כלפי המתלוננת, לקוחה ששכרה את שירותיו ושילמה לו את שכר טרחתו כמבוקש”.
עורך הדין אוסטרובסקי הוסיף: “לדאבון לב, הזילות שהפגין הנקבל כלפי המתלוננת, נמשכה ביתר שאת גם כלפי בית הדין, שהתכנס פעמים מספר על מנת לדון בעניין, תוך שכירת שירותי הקלטה והקדשת זמן ניכר על ידי הקובלת ושלוחיה, כמו גם הח”מ וחבריו להרכב. ראוי להזכיר שפעולת חברי בית הדין נעשית בהתנדבות”.
האישומים בהם הורשע
שריקי הורשע בארבעה אישומים: עבירה על כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין בצירוף סעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין – הפרת חובת הנאמנות והמסירות כלפי הלקוח; עבירה לפי כלל 13(א) בצירוף סעיף 61(2) לחוק – הפסקת טיפול שלא כדין בעניינו של לקוח; עבירה על כלל 13(ב) בצירוף סעיף 61(2) לחוק – אי מתן הודעה ללקוח על הפסקת טיפול בעניינו; ועבירה לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין – התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.
לאחר קריאת הקובלנה, שמיעת העדויות וקריאת סיכומי הקובלת, הגיע בית הדין למסקנה שיש להרשיע את שריקי בכל סעיפי האישום, פרט לאי מתן מענה לתלונה עצמה, שגם הקובלת עצמה זנחה בסיכומיה.
הטיעונים לעונש
ביום 5 ביוני 2025 נערכה ישיבה לטיעונים לעונש. באת כוח הקובלת שטחה את טיעוניה לעונש, אולם שריקי לא התייצב ולכן טענותיו לא נשמעו. באת כוח הקובלת טענה כי לא הייתה נטילת אחריות של שריקי על מעשיו, ובוודאי גם לא הייתה החזרת כספים או הסרת המחדל.
באת כוח הקובלת ביקשה לגזור על שריקי השעיה מהלשכה למשך ארבעה חודשים על תנאי לשלוש שנים, להורות על תשלום פיצוי למתלוננת בסך 1,000 שקלים, והוצאות ללשכה בסכום שבית הדין יבחר, תוך התחשבות בניהול ההליך במעמד צד אחד, המצאות חוזרות ונשנות לשריקי באמצעים שונים, כולל שליחויות מיוחדות ותמלולים.
העונש שנגזר
בית הדין קיבל את בקשת באת כוח הקובלת וגזר על שריקי עונש של השעיה מהלשכה למשך ארבעה חודשים על תנאי למשך שלוש שנים. התנאי הוא שאם יעבור בתקופה זו על אחת מהעבירות בגינן הורשע, יופעל התנאי. בנוסף, שריקי נדרש לשלם פיצוי למתלוננת בסכום של 1,000 שקלים ולהשיב לה את הסך של 1,755 שקלים ששילמה לו עבור עריכת צוואה. כמו כן, הוא חויב בתשלום הוצאות ללשכת עורכי הדין בסכום של 20,000 שקל.
עורך הדין בן-ארצי כתב בחוות דעתו: “אני ממליץ לחבריי להרכב לקבל את בקשת באת כוח הקובלת, ולגזור על הנקבל עונש של השעיה מהלשכה למשך ארבעה חודשים על תנאי למשך שלוש שנים, כך שאם יעבור בתקופה זו על אחת מהעבירות בגינן הורשע, יופעל התנאי”. הוא הוסיף: “באת כוח הקובלת הפתיעה את ההרכב עת ביקשה רק השעיה מהלשכה על תנאי, ולא השעיה בפועל. אין אני יודע מה היו חבריי להרכב פוסקים לו התבקשה השעיה בפועל, אבל אני מניח שהייתי נעתר לבקשה כזו, לו הייתה מועלית”.
התנהלות שרמסה חובות בעל דין
אב בית הדין, עורך הדין רענן בר-און, הצטרף לדעת חבריו המלומדים וכתב: “כפי שניתן ללמוד מההחלטות שניתנו בתיק זה, לנקבל ניתנו הזדמנויות חסד רבות להתייצב בפני בית הדין ולהשמיע את גרסתו, להתגונן מפני האישומים בקובלנה, להביא ראיותיו, לטעון לעונש ועוד. בנוסף, בית הדין הקפיד הקפדה יתרה שההחלטות המחייבות את הנקבל להגיש את תגובותיו, ראיותיו, סיכומיו, כמו גם מחייבות את התייצבותו לדיונים – תומצאנה כדין לנקבל”.
בר-און הוסיף: “אלא שהנקבל בחר, במודע ובמכוון, שלא לנצל את כל אלה, ורמס ברגל גסה את חובותיו כבעל דין. אין אלא להצטער על כי כך בחר עורך דין בישראל לנהוג במסגרת הליך משפטי שהתנהל בעניינו, בנוסף להתנהלותו כמתואר באישומים בקובלנה בהם הורשע”.
עורך הדין אוסטרובסקי כתב בחוות דעתו: “מכאן לא נותר אלא להסיק שהנקבל זר לעקרונות הבסיסיים עליהם מושתת מקצוע עריכת הדין, זר ללשכה ולמוסדותיה, והעבירה שבה הורשע – התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין – משקפת את התנהלותו הנואלת”.
פרטי העונש ומועדי התשלום
על פי גזר הדין, שריקי מושעה מהלשכה למשך ארבעה חודשים על תנאי למשך שלוש שנים. בנוסף, עליו לשלם למתלוננת פיצוי בסך 1,000 שקלים בתוך 30 יום מיום מתן גזר הדין, להשיב למתלוננת את הסך של 1,755 שקלים ששילמה לו בתוך 30 יום, ולשלם ללשכת עורכי הדין את הסך של 20,000 שקל בתוך 30 יום.
זכות ערעור על גזר הדין עומדת לצדדים בתוך 30 יום ממועד קבלת גזר הדין. גזר הדין ניתן בהיעדר הצדדים, והמזכירות התבקשה לפרסם אותו לצדדים.
