בית הדין המשמעתי המחוזי בתל אביב השעה את עורך הדין אביתר הכהן מעיסוק במקצוע עריכת הדין לתקופה של חמש שנים, לאחר שהורשע בפסק דין חלוט בעבירות מס חמורות. ההחלטה ניתנה ביום 4 באוגוסט 2025, וזו הפעם השנייה שעורך הדין מושעה מהמקצוע בשל הרשעות פליליות.
הכהן הורשע בשלושה אישומים שכללו עבירות על חוק מיסוי מקרקעין ועל פקודת מס הכנסה. האישום הראשון עסק בעסקת נדלן באילת שבמסגרתה הכין הסכמי הלוואה כוזבים, לא דיווח על מימוש אופציה לרשויות המס והגיש הצהרה כוזבת. האישום השני עסק ברכישת דירת דופלקס באילת שרשם על שם בנו של שותפו כדי לזכות בהטבת מס, והגיש הצהרה כוזבת על אף שרכש 50 אחוז מהנכס. האישום השלישי עסק בהשכרת הדירה תוך הסתרת העובדה מהשותף ואי דיווח על ההכנסות למס הכנסה.
הרשעה פלילית שנייה לאחר השעיה קודמת
זו אינה ההרשעה הפלילית הראשונה של הכהן. בעבר הורשע בעבירות של שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה וניסיון לקבל דבר במרמה, והושעה מעיסוק במקצוע עריכת הדין למשך 46 חודשים בגין אותה הרשעה. תקופת ההשעיה הסתיימה ב-1 בספטמבר 2023.
בית הדין המשמעתי ציין כי “ניתן לצפות שמי שנכווה ברותחין ייזהר בצוננין, אך אצלנו מתברר שמדובר במועדות”. עורך הדין שלומי פרידמן, אב בית הדין, קבע כי הכהן “לא מילא, ואפילו מעל בחובת האמון שהוטלה עליו וניתנה בו כעורך דין”.
השופט אביב שרון, שגזר את דינו של הכהן במסגרת ההרשעה השנייה בבית משפט השלום בכפר סבא, התייחס מפורשות להיותו עורך דין: “על הנאשם, להבדיל מקרט, חלה חובת נאמנות מוגברת כלפי רשויות המדינה ושלטונות המס. הנאשם, עורך דין המתמחה בתחום הנדלן, יודע ומכיר את רזי החוק וחזקה עליו שיפעל לפי החוק. עבירות מס המבוצעות על ידי נאשמים שהם עורכי דין במקצועם, כל שכן כאלה המתמחים במטריה המיסויית הרלוונטית, נתפסות על ידי בתי המשפט בעלות פן מחמיר נוסף ומיוחד”.
הסדר טיעון והעונש שהושת
במסגרת ההליכים בבית הדין המשמעתי, גיבשו הצדדים הסדר טיעון. הקובלת, ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין במחוז מרכז, ביקשה להשעות את הכהן מעיסוק במקצוע עריכת הדין למשך חמש שנים, בעוד הנקבל ביקש להסתפק בארבע שנות השעיה. עורכת הדין אנדריאה דיאמנט-קופייקין ייצגה את הקובלת באמצעות עורך הדין יאיר רגב.
בית הדין קבע פה אחד כי יש להשית על הכהן השעיה מעיסוק במקצוע עריכת הדין לתקופה קצובה של חמש שנים, וכן שנתיים נוספות של השעיה על תנאי. התנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שתסתיים תקופת ההשעיה, לא יעבור עבירה דומה. על חשבון ההשעיה ייספרו ימי ההשעיה הזמנית שהושתה עליו מאז 31 באוגוסט 2023.
הטיעונים בדיון
עורך הדין פרידמן הדגיש כי העבירות שביצע הכהן יורדות לשורש עבודתו של עורך הדין ולב ליבו של מקצוע עריכת הדין. “בכך שהנקבל מעל באמון הציבור המצופה מעורכי דין להיות שומרי החוק, בכך שהנקבל מעל באמון הציבור שציפה מעורכי דין לשמור על הקופה הציבורית ולא לדאוג לעצמו על חשבון הקופה הציבורית, לא יכול להיות ספק שמעשיו של הנקבל הטילו עליו קלון”, קבע.
בדיון שנערך ביום 4 במאי 2025, הודה הכהן בעצמו כי יש קלון במעשים שבהם הורשע. כאשר נשאל על ידי אב בית הדין אם הוא מסכים שיש קלון במעשים, השיב: “כן”.
עורכת הדין אודליה רוטנברג, חברת בית הדין, ציינה בחוות דעתה כי “הנקבל שוב, נתפס בקלקלתו, שכן ביצע עבירות אלו ואילולא כך, היה ממשיך במעשיו גם בעתיד”. היא הוסיפה כי “מהדיון שנערך בפנינו, ניכר כי הנקבל אינו מפנים את חומרת מעשיו ואינו מביע חרטה אמיתית”.
פסיקות קודמות שהובאו כהשוואה
בית הדין התייחס למספר פסיקות קודמות בעניינו של עורכי דין שהורשעו בעבירות דומות. בין היתר הובא פסק דינו של השופט דרורי מבית המשפט המחוזי בירושלים בעניין באבא, שקבע כי “הסברתי כי לאחר שלב עריכת הסכם הכזב, דהיינו הגשת הצהרות לא נכונות למס שבח והטעיית בית המשפט, הן עבירות משמעותיות שפוגעות באמון הציבור בעורכי הדין, וענישה נמוכה ביחס לעבירות אלה תהווה מסר כאילו הדבר אינו חמור כל כך”.
כמו כן הובא פסק הדין של בית הדין הארצי למשמעת של לשכת עורכי הדין בעניין קרקובר, שעסק בעורך דין שהורשע ב-13 עבירות מס והושעה לשש שנים. בית הדין ציין כי למרות שבאותו מקרה מדובר היה בעורך דין ותיק ללא עבר פלילי או משמעתי, “הנטייה להשעות לפרק זמן ארוך וכן להוציא מן הלשכה תהיה מובהקת יותר ככל שמדובר בעורך דין שעבר כבר עבירות משמעת קודמות במהלך הקריירה המקצועית שלו”.
הנסיבות האישיות של הכהן
במהלך הדיונים הציג הכהן את נסיבותיו האישיות. הוא סיפר כי בעקבות התיק התגרש לאחר 35 שנות נישואין, מכר את ביתו ברעננה והוא גר היום בשכירות. הוא טען כי הוציא “מאות אלפי שקלים” בהוצאות משפט ומשתכר כיום מייעוץ ומעבודה בתמ”א 38.
עם זאת, בית הדין לא מצא בנסיבות האישיות כדי להפחית מהעונש. אב בית הדין ציטט את פסיקת בית המשפט העליון בעניין טוני שלם, שקבעה כי “גם בהליך משמעת כאמור, יש מקום ליתן משקל יחסי לנסיבות אישיות של נאשם, אולם משקל זה יוערך ביחס לתכליות הענישה המשמעתית הנגזרות מטיב האינטרס הציבורי שהיא אמורה לשרת”.
עורכת הדין רוטנברג כתבה בחוות דעתה כי הנקבל לא הפגין חרטה אמיתית, וכי “רובן ככולן עוסקות בהשלכות של הרשעתו על חייו האישיים ולא בנסיבות שהביאו את הנקבל לביצוע העבירות”. היא הוסיפה כי “נסיבות אלו מלמדות כי, לדידו של הנקבל, הוא שילם את חובו בגין מעשיו ומשכך אין להוסיף על כך ענישה נוספת, אלא מאי שנסיבות אלה, לטעמי, לא מלמדות על חרטה אמיתית והפנמה, כזאת שתמנע מהנקבל לשוב על מעשיו בעתיד”.
הדגשת חובת עורכי הדין
בית הדין הדגיש את חובתה המיוחדת של לשכת עורכי הדין למצות את הדין עם עורכי דין המורשעים בעבירות פליליות. סעיף 1 לחוק לשכת עורכי הדין קובע כי הלשכה “תשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין וכן תפעל למען הגנה על שלטון החוק, זכויות האדם וערכי היסוד של מדינת ישראל”.
אב בית הדין ציטט את בית המשפט העליון בעניין דוידוביץ, שקבע כי “עיקרו של הדין המשמעתי נועד להגן על דמותה של המערכת המקצועית של עורכי הדין ועל האמינות שהיא אמורה להקרין כלפי הציבור הרחב וכלפי קהל הלקוחות הנזקק לה במיוחד”.
ההחלטה מדגישה כי עבירות מס שמבוצעות על ידי עורכי דין נתפסות בחומרה יתרה, ובמיוחד כאשר הן כרוכות במעשי מרמה והצגת מסמכים כוזבים. בית הדין קבע כי “לא ניתן להמעיט בחומרת העבירות שביצע הנקבל, תוך שהוא שב וביצע אותה פעמיים, תוך שפעמיים הוא ניסה ואף הצליח עד שנתפס בקלקלתו להיטיב עם עצמו על חשבון הקופה הציבורית”.
ההחלטה נחתמה על ידי שלושת חברי בית הדין: עורך הדין שלומי פרידמן כאב בית הדין, ועורכות הדין גלית שוקרון ואודליה רוטנברג כחברות בית דין. זכות ערעור על ההחלטה עומדת לצדדים על פי דין.
