בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין במרכז הרשיע ברוב דעות את עורך הדין יוסף רפפורט בחמש עבירות משמעת, לאחר שהפיץ מכתבים פוגעניים לבעלי דירות בפרויקט פינוי בינוי ביהוד שיוצגו על ידי עורך דין אחר. ההרשעה ניתנה בפברואר 2025 על ידי הרכב שכלל את עינב וינוגרד כאב בית דין, ואת יגאל פריי ואמיר כספי כחברי בית דין.
המקרה התפתח סביב פרויקט פינוי בינוי במתחם המגורים ברחוב מוהליבר 26-56 ביהוד. עורך הדין אילן גלזר נבחר על ידי נציגות בעלי הדירות במתחם לייצגם במסגרת הפרויקט מול יזם הפרויקט והרשויות. במהלך העבודה, גלזר ניהל משא ומתן עם היזם ענב יזום ונדל”ן, וניסח עבור בעלי הדירות הסכם פינוי בינוי.
באוגוסט 2018, לאחר שכבר נחתם הסכם והוצגה טיוטתו בפני בעלי הדירות, הפיץ רפפורט מכתב לכלל דיירי המתחם, בו תקף בחריפות את ההסכם ואת טיב הייצוג שסיפק גלזר. במכתב צוין: “מי שחותם על ההסכם ונספחיו בעצם מנתק את עצמו מדירתו ומאבד כל שליטה על הדירה”, “ההסכם כנראה לא נבדק על ידי עורך הדין שלכם הוא כלל אינו מתמצא בהסכמים מסוג זה”, ו”בהסכם גרוע כזה עדיין לא טיפלתי”.
במכתב הזמין רפפורט את בעלי הדירות ליצור עמו קשר, והוסיף: “כל מי שרוצה לקבל פרטים לגבי מכתבי זה או בכל עניין אחר מוזמן להתקשר למשרדי”. כמו כן, ציין כי “משרדי נבחר על ידי קבוצת מדל”ן לאחד המשרדים המובילים בתחום פינוי בינוי”. בכותרת המכתב הופיעו שמו, לוגו משרדו, רשימת עורכי הדין בצוות המשרד, פרטי התקשרות וכתובת האינטרנט שלו.
התברר כי רפפורט הפיץ מכתבים דומים גם לבעלי דירות במתחמים אחרים ביהוד, שבהם מתבצעים פרויקטים דומים, גם כאשר לא היה מעורב בהם גלזר. במכתב נוסף מאוגוסט 2018 שנשלח למתחם אחר, רפפורט כתב: “טיפלתי ואני מטפל ב-8 פרויקטים של פינוי בינוי והסכם גרוע כזה עדיין לא ראיתי”. כאשר נשאל על כך, רפפורט הסביר: “זה מה שכתבתי לכולם לכל השלושה ארבעה יזמים האלה. הם היו עושים זהים אולי העתיקו אחד מהשני”.
ההשלכות של המכתב היו מיידיות. עדי התביעה תיארו כיצד המכתב יצר בהלה בקרב בעלי הדירות. זיו רץ, נציג בעלי הדירות בבניין, העיד: “המון דיירים שהתקשרו ושאלו מה למה, האם זה באמת נכון”. טל לוי, נציג נוסף, תיאר כיצד בעלי דירות התחילו להאשים את חברי הנציגות שהם מקבלים שתי דירות או תוספות. גלזר עצמו תיאר כיצד הוא וצוות משרדו נאלצו לבצע “עבודת הסברה” כדי להרגיע את הרוחות.
במהלך ההליך המשמעתי, רפפורט כפר בעבירות ונקט בקו הגנה של “אמת דיברתי”. הוא טען כי ההסכם שניסח גלזר היה “חוזה גרוע שבגרועים”, ושהוא פעל מתוך חובה להזהיר את הדיירים. רפפורט אף טען כי פעל כ”דון קישוט” ללא ציפייה לתמורה כספית, במטרה להגן על בעלי הדירות מפני “קטסטרופה אשר מסתתרת מבין סעיפי החוזה”.
בית הדין דחה את טענות ההגנה. עורך הדין אמיר כספי, שכתב את חוות הדעת המרכזית, הבהיר כי במסגרת הליך משמעתי אין מקום לטענת “אמת דיברתי” המעוגנת בדיני לשון הרע. הוא ציין: “השאלה בנידון דידן אינה, מה יאמר עורך הדין, אלא איך יאמר את מה שצריך הוא לומר”. בית הדין הדגיש שאף אם היו פגמים בהסכם, אין זה מצדיק את הדרך הפוגענית שבה בחר רפפורט להתבטא.
בנוסף, בית הדין מצא כי רפפורט פנה לבעלי דירות שכבר היו מיוצגים על ידי גלזר, תוך הפרת האיסור על מגע עם צד מיוצג. המכתב הופנה “לכל בעלי הדירות ברחוב מוהליבר”, ורפפורט אישר שהפיץ אותו לכ-300 בעלי דירות. יפויי כח והסכמים שהוצגו בפני בית הדין הוכיחו שחלק מבעלי הדירות כבר חתמו על הסכמים עם גלזר עוד לפני הפצת המכתב.
באשר לעבירת השידול, בית הדין מצא כי המכתב כלל אלמנטים ברורים של שידול: הזמנה ליצור קשר, הדגשת המומחיות והמעמד של משרדו של רפפורט, ויצירת חשש בקרב בעלי הדירות מההסכם הקיים. עורכת הדין עינב וינוגרד ציינה: “איני יכולה לראות במשפטים: ‘כל מי שרוצה לקבל פרטים לגבי מכתבי זה או בכל עניין אחר מוזמן להתקשר למשרדי…אגב, משרדי נבחר על ידי קבוצת מדל”ן לאחד המשרדים המובילים בתחום פינוי בינוי ותמ”א 38’ כמשפטים תמימים שנועדו לתת סיוע ‘דון קישוטי’ גרידא”.
בית הדין לא התרשם מהסעיף במכתב שקבע: “אין באמור במכתבי זה כדי להוות הזמנה למתן שירותים משפטיים”. כספי קבע: “סעיף זה אינו מעלה ואינו מוריד ממשמעות תוכנו של המכתב”.
במהלך ההליך המשמעתי, רפפורט המשיך בשיח פוגעני כלפי גלזר. בעדותו הוא כינה את גלזר “שקרן בן שקרן”, וכתב בסיכומיו: “צריך לשלול את רישיון עורך הדין שלו. מדובר בעורך דין פושע, חסר מצפון, רודף בצע אשר בגד בלקוחותיו”. בית הדין ציין כי רפפורט הביע חוסר שביעות רצון מהמותב, אך לא הגיש בקשת פסילה.
באופן מעניין, במהלך הדיון העיד גם מנכ”ל היזם, אפי כץ, שסיפר כי רפפורט הגיע אליו למשרד מספר שבועות לפני מתן העדות “לדבר בדיוק על האירוע הזה…ולהסביר לי שאני טועה, אבל גם שם, באותו מעמד, אצלי במשרד, הוא הודה בזה, שמי שהפעיל אותו בהקשר הזה זה עורך דין חן עמידור, וכל המטרה בסופו של יום…הייתה להוציא אותי מהפרויקט ולהוציא את עורך דין גלזר מהפרויקט”.
רפפורט הורשע ברוב דעות בחמש עבירות משמעת: פגיעה ביחסי חברים, מגע עם אדם מיוצג, פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, ואיסור שידול לשם השגת עבודה. עורך הדין יגאל פריי היה בדעת מיעוט באשר לעבירת השידול, וסבר כי יש לזכות את הנקבל מחמת הספק בעבירה זו בלבד.
ההכרעה ניתנה בפברואר 2025, והתיק צפוי להמשיך לשלב גזר הדין. ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל יוצגה בהליך על ידי עורך הדין כפיר ממון.
