בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בבאר שבע הרשיע את עורך הדין אברהם משעלי בשלוש עבירות משמעת, לאחר שחתם על הסכם לחלוקת עיזבון והגישו לבית המשפט לענייני משפחה מבלי לקבל הסכמה מפורשת מלקוחתו והסתיר ממנה עובדה זו. ההכרעה בדין ניתנה ב־18 באוגוסט 2025, והעונש ייקבע בשלב מאוחר יותר.
על פי עובדות כתב הקובלנה, ב־23 בדצמבר 2021 שכרה אילנה מן את שירותיו של משעלי לייצגה בבית המשפט לענייני משפחה באר שבע במסגרת הליך לחלוקת עיזבון. ב־27 בפברואר 2022 התקיים דיון בבית המשפט, שם הוחלט לתת פרק זמן לגיבוש הסכמות בין הצדדים.
מספר ימים לאחר מכן, כאשר מן ביקשה לקבל את טיוטת ההסכם, השיב משעלי כי כבר חתם עליו. למרות פניות חוזרות ונשנות של מן ובנותיה, בהן הבהירה שאינה מסכימה להגשת ההסכם לבית המשפט וכי ישנם סעיפים שאינם מקובלים עליה, הוגש ההסכם לבית המשפט ב־13 במרץ 2022.
מהעדויות שנשמעו בפני בית הדין עלה כי משעלי לא הביא את ההסכם לידיעת מן לפני חתימתו, והסתיר ממנה את העובדה שההסכם החתום הוגש לבית המשפט. תכתובות WhatsApp שהוצגו בפני בית הדין העידו על כך שמן פנתה למשעלי ב־15 במרץ 2022 בשאלה: “על איזה הסכם חתמת עם בא כוחה של אמא שלי והגשת ביום ראשון האחרון? למה לא שיתפת אותי? ולא הצגת לי את תוכן ההסכם? אני קוראת את ההסכם ששלחת לי, יש הרבה דברים שאני לא מבינה ולא מסכימה להם. לכן אני מבקשת ממך בדחיפות, תבטל את ההסכם שנחתם ללא ידיעתי, עד שנשב ותבהיר לי את השאלות שעולות ממנו”.
בעדותה העידה מן כי לא ראתה את ההסכם ולא אישרה אותו לפני החתימה. לדבריה, היא העבירה את ההסכם לעורך דין אחר, קרוב משפחה, שאמר לה: “כל ההסכם הזה קובר אותך”. משכך פנתה למשעלי וביקשה לשנות סעיפים, אולם באותו שלב לא ידעה ולא נאמר לה כי ההסכם כבר הוגש לבית המשפט. גם לאחר שהועבר אליה ההסכם החתום, לא נמסר לה על ידי משעלי כי ההסכם כבר הוגש.
משעלי טען בהגנתו כי ההסכם לא הוגש על ידו אלא על ידי עורך הדין אבנר ישראל, המייצג את הצד שכנגד, וכי הוא לא ידע על הגשתו. לטענתו, מדובר היה בטיוטה בלבד ולא בהסכם סופי, והוא פנה לישראל בדרישה שלא להגיש את ההסכם. עם זאת, משעלי לא הציג כל ראיה התומכת בגרסתו ולא זימן את ישראל למתן עדות מטעמו.
בית הדין, בהרכב עורכי הדין אביבה שגיא גוטמן, חופית קנטורוביץ ואלדר פרץ, דחה את גרסתו של משעלי ומצא אותה בלתי קוהרנטית. בהכרעת הדין נכתב: “הנקבל בהתנהלותו או באדישותו דרס ברגל גסה את אמון הלקוחה כלפיו, והתרשמתי כי מכלול עדות המתלוננת בפני בית הדין היה עקבי וזאת לצד ראיות נוספות שחיזקו את המהימנות בגרסתה”.
בית הדין קבע כי משעלי התקשה לתת מענה כאשר הוצגו בפניו ראיות אובייקטיביות של תכתובות בזמן אמת בינו לבין מן. כאשר נשאל מדוע חתם על ההסכם והעבירו לצד השני מבלי לומר שמדובר בטיוטה בלבד, ומדוע לא פנה לצד שכנגד בבקשה שלא להגיש את ההסכם או לעצור את ההגשה, לא הצליח להסביר את התנהלותו.
בהכרעת הדין צוין כי “המגמה הבסיסית הן של החוק והן של ההלכה הפסוקה היא שלא להתיר הבאת עדות בעל פה כנגד תוכנו של מסמך”. בית הדין מצא שגרסת משעלי נחלשת עד מאוד גם מכיוון אי זימונו של ישראל לעדות, כאשר לשיטת משעלי עצמו ישראל הוא גורם מרכזי בהתנהלות והוא זה שהגיש את ההסכם לכאורה ללא הסכמתו וידיעתו.
“הואיל ועורך הדין ישראל הנו עד רלוונטי, אי זימונו על ידי הנקבל מבססת את החזקה הראייתית לפיה אם היה מעיד בפני בית הדין, עדותו הייתה תומכת דווקא בגרסת הקובלת”, נקבע בפסק הדין. בית הדין הוסיף כי משעלי לא טרח לבוא לצלם ולעיין בחומר הבדיקה לפני שלב ההוכחות, חרף העובדה שניתנו לו מספר הזדמנויות.
משעלי הורשע בשלוש עבירות: אי מילוי חובות כלפי הלקוח, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין ופגיעה בכבוד המקצוע. בהכרעת הדין נרשם: “הנקבל הועמד לדין מאחר והסתיר מידע מהותי מלקוחתו, הסתיר מעיניה את העובדה כי חתם על ההסכם ללא ידיעתה והסכמתה המפורשת וכי הסכים להגישו לבית המשפט ללא ידיעתה, תוך שהוא מסתיר עובדה זו מעיניה”.
בית הדין הדגיש כי “אבני היסוד של מערכת היחסים בין עורך דין ללקוח נשען על אדני המסירות והנאמנות. זו חובתו הבסיסית של עורך הדין המעוגנת בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין”. עוד צוין כי “הלכה מושרשת היא כי עורך דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול בעבורו במיומנות, במקצועיות ובנאמנות”.
בשולי הדברים ציין בית הדין כי “אף לאחר שהוצגו בפני הנקבל ראיות אובייקטיביות, הסותרות את גרסתו, הנקבל לא ראה לנכון להודות בטעותו ולא ציין בפני המתלוננת ולא בפני בית המשפט לענייני משפחה כי מדובר בטעות שנעשתה בתום לב וכי הבקשה לא הייתה אמורה להיות מוגשת לבית המשפט. גם בהתנהלותו זו, הנקבל פעל בניגוד לנורמה המצופה מעורך דין”.
יצוין כי משעלי הגיש כנגד מן ב־21 בספטמבר 2022 בקשה לביצוע שטר בהוצאה לפועל, על בסיס טענתו כי מן חייבת לו שכר טרחה בסך 65,534 שקל. את הקובלת ייצג עורך הדין בני זיתונה מטעם ועדת האתיקה מחוז דרום, ומשעלי התייצב ללא ייצוג משפטי.
בית הדין קבע כי טיעוני הצדדים לעונש יוגשו בכתב. הקובלת תגיש את טיעוניה תוך 30 יום מקבלת ההחלטה, ומשעלי יגיש את טיעוניו תוך 30 יום לאחר מכן. ההכרעה בדין ניתנה ב־18 באוגוסט 2025 בהעדר הצדדים, והזכות לערער עומדת לצדדים על פי דין.
