רשמת חדלות הפירעון מלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, אפרת אזולאי חנוביץ, קבעה השבוע הפטר מיידי לאישה בת 32 מחוב של כ-158,775 שקלים, בהחלטה יוצאת דופן המבוססת על נסיבות חיים חריגות. ההחלטה מהווה דוגמה מעניינת ליישום הגמיש של דיני חדלות הפירעון במקרים של קושי קיומי קיצוני.
רקע עובדתי חריג – סכנת חיים וערבות בנקאית
המבקשת, אם חד-הורית לפעוטה בת שנתיים ובת למשפחה בדואית, מצויה בסכנת חיים מתמשכת מצד בני משפחתה בשל סירובה להינשא לבן דודה. הנסיבות אילצו אותה לנדוד בין מקלטים ומקומות מגורים שונים. בן זוגה לשעבר, אביו של הילד, מרצה עונש מאסר של עשר שנים ואינו תורם להוצאות הגידול.
החוב העיקרי נבע מערבות שחתמה המבקשת עבור דודתה בבנק הפועלים – מקרה קלאסי של התחייבות ערבותית שהפכה לנטל כלכלי כבד. למרות הקשיים, המבקשת השתלבה בשוק העבודה ומשתכרת כ-6,400 שקלים נטו חודשיים, כולל שעות נוספות.
ההיגיון המשפטי – שיקול דעת רחב בנסיבות חריגות
הרשמת ביססה את החלטתה על כמה עקרונות משפטיים מרכזיים. ראשית, היא קבעה כי "חיי האישה רצופים קשיים מורכבים, הן אישיים והן כלכליים, וכי היא השקיעה מאמצים ניכרים בניסיון להשתקם". שנית, הדגישה כי "אין זה צודק להותיר אותה כבולה לחובותיה" בנסיבות אלו.
בהחלטתה, הרשמת מתייחסת לשיקול דעת הרחב הנתון לה במסגרת דיני חדלות הפירעון: "מדובר באישה שנקלעה לחובות בנסיבות חיים חריגות הכוללות סכנת חיים מוחשית". עוד הוסיפה כי "אין זה מתקבל על הדעת שמאמצי השיקום שלה יפעלו לרעתה במסגרת הליך חדלות הפירעון".
היבט מיוחד – רצון להשתלב מול תלות ברווחה
הרשמת ציינה במיוחד את העובדה שהמבקשת "איננה נשענת על קצבאות מחייה אלא על השתלבותה בשוק העבודה", תוך קבלת סיוע מוגבל בשכר דירה ממשרד השיכון בלבד. שיקול זה מדגים את חשיבות הרצון להשתלב כגורם חיובי בהערכת בקשות להפטר.
התוצאה המשפטית – הפטר מיידי עם הגנה עתידית מוגבלת
ההפטר נכנס לתוקף מיידית, אך במקביל נקבע מנגנון הגנה לנושים: אם יירכשו למבקשת נכסים בשלוש השנים הקרובות, הם יועברו לקופת החוב. המבקשת זוכה לשחרור מלא מחובות העבר שלא ניתן לפרוע באמצעות הנכסים הקיימים, בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התש"ע-2018.
משמעות לפרקטיקה המשפטית
ההחלטה מדגימה את הפוטנציאל הטמון ביישום גמיש של חוק חדלות הפירעון במקרים קיצוניים. עורכי דין בתחום יכולים ללמוד מהמקרה על חשיבות הצגת התמונה האישית המלאה של הלקוח, כולל נסיבות החיים הייחודיות, מאמצי השיקום והרצון להשתלב בחברה כגורמים שיכולים להשפיע על שיקול דעתה של הרשמת.
