בקצרה:
- עו"ד מיכאל סלם תבע את בנו של לקוח ותיק על ביקורת קשה שפרסם בגוגל
- השופטת דחתה את התביעה וקבעה שמדובר בהבעת דעה לגיטימית על שירות ציבורי
- עורך הדין חויב לשלם 8,000 שקל הוצאות משפט לנתבע
- הפסיקה מחזקת את חופש הביטוי ברשת גם כלפי אנשי מקצוע
שיחת טלפון שהפכה לקרב משפטי
הכל התחיל בשיחת טלפון קצרה וחמה בקיץ 2022. דניאל חיים, שגר בנכס בבית שמש ומפעיל בו מספרה, התקשר לעו"ד מיכאל סלם בבקשה לדבר על הטיפול המשפטי שסלם מבצע עבור אביו. השיחה נגמרה לא בטוב – סלם טען שהסביר בנימוס שאינו יכול למסור מידע בשל חיסיון מקצועי, בעוד חיים זכר נוסח שונה: "מי אתה בכלל, אל תתקשר אלי לפה".
עו"ד סלם טיפל במשך כ-12 שנים בהעברת זכויות בנכס המקרקעין של המשפחה, תהליך מורכב שהתעכב בשל סירוב יורשים לשתף פעולה והליכים משפטיים נלווים. האב, הלקוח הרשמי, לא הגיש תלונות למרות האכזבה מהמשך הזמן.
מביקורת בגוגל לתביעה של 80 אלף שקל
באותו יום פרסם חיים ביקורת חריפה בעמוד הביקורות של גוגל תחת שמו המלא: "אפס שירות גועל נפש". למחרת שלח הודעת ווטסאפ נוספת: "שמע אתה חתיכת יצור בלי טיפת כבוד, בלי טיפת שירות. מי אתה בכלל… אני אקח עורך דין אחר יש מיליונים, תן גז, סלאמת".
סלם חסם את המספר ורק כשנה לאחר מכן גילה את קיומה של הביקורת בגוגל. לאחר שהצליח לזהות את הכותב, שלח בא כוחו מכתב התראה שדרש פיצוי של 50,000 שקל והסרת הפרסום תוך 24 שעות.
חיים נענה מיד להסרת הביקורת ואביו אף הגיע למשרד עורך הדין להתנצל. כאשר הגיעו שניהם למחרת לפגישת פיוס, סלם גירש את חיים ואיים לקרוא למשטרה. התביעה הוגשה בסכום המקסימלי של 80,000 שקל.
"גם סירוב לתת שירות – הוא שירות"
השופטת מרים קסלסי בבית המשפט השלום בירושלים בחנה את השאלה המרכזית: האם מדובר בלשון הרע מוגנת תחת חופש הביטוי. למרות שהאמירה "אפס שירות גועל נפש" עונה על הגדרת לשון הרע, מצאה השופטת שהנתבע זכאי להגנה על פי סעיף 15 לחוק.
"זכותו של הנתבע להביע את דעתו הסובייקטיבית בנוגע לשירות שקיבל", כתבה השופטת. "גם סירוב לתת שירות, הוא שירות, וכן רשאי להביע את סלידתו האישית מהתנהגותו זו של התובע כלפיו".
השופטת ציטטה את השופטת עדנה ארבל: "חירותו של כל אדם לומר את דברו, להביע מחשבות ואף להטיח ביקורת קשה בלשון בוטה, חריפה ואף מתלהמת, כלל אינה שנויה במחלוקת".
הציבור התרגל לביקורות קשות ברשת
חלק מרכזי בפסיקה עסק בהתייחסות הציבור לביקורות ברשת. השופטת קבעה שהציבור כבר למד לתת "משקל נמוך לתגובות כאלו, כמו ל'טוקבקים'", במיוחד כשמדובר בהתבטאות חד פעמית של לקוח מאוכזב.
בנוסף, בעמוד הביקורות של עו"ד סלם הופיעו גם שלוש ביקורות חיוביות ואחת ניטרלית, מה שמרכך את הפגיעה המסתברת. הביקורת הוסרה מיד כשנדרש הדבר, והכותב הביע נכונות להתנצל.
"החמצת הזדמנות לסיום ראוי"
השופטת העלתה ספקות בנוגע לכדאיות הגשת התביעה מלכתחילה. "מה שמטיל ספק בכדאיות הגשת תביעה מעין זו, במיוחד בהיות התובע עורך דין, שהרי בעצם הגשת התביעה ומתן פסק דין, יש כדי להעלות מחדש פרסום ישן נושן", כתבה.
אפילו אילו לא עמדה לנתבע הגנה, קבעה השופטת שהנסיבות – הסרת הפרסום המיידית, הנכונות להתנצל, וחוסר הנזק הממשי – היו מצדיקות פיצוי סמלי של לא יותר מ-3,000 שקל.
השלכות על עולם הביקורות הדיגיטליות
פסק הדין נושא משמעות רחבה למציאות הדיגיטלית. הוא מחזק את זכותו של הציבור להביע ביקורת, גם קשה, על אנשי מקצוע ונותני שירותים. בעידן שבו ביקורת ברשת יכולה להשפיע על פרנסתם של עסקים קטנים, הפסיקה קובעת גבולות ברורים.
התביעה נדחתה ועו"ד סלם חויב לשלם 8,000 שקל הוצאות משפט – סכום שמשקף את התעריף המינימלי של לשכת עורכי הדין. המקרה מצטרף לשורת פסיקות המחזקות את חופש הביטוי ברשת, תוך הדגשת הצורך בזהירות רבה לפני הגשת תביעות לשון הרע על ביקורות ברשת.
הסיפור מדגיש גם את החשיבות של ניסיונות פיוס ופשרה לפני הגעה לכותלי בית המשפט, במיוחד כאשר הפגיעה המסתברת קטנה והצד הפוגע מוכן לתקן את המצב.
