האסון שפקד את משפחת חטיב היכה בעוצמה חסרת תקדים בקהילת עורכי הדין בישראל, ובפרט במחוז חיפה. הטרגדיה גדעה את חייה של סטודנטית למשפטים מבריקה ושל בנות משפחה של שני עורכי דין, והציפה שאלות משפטיות וחברתיות נוקבות על רקע גילויי הסתה ברשתות החברתיות.
עולם המשפט בישראל התעורר לבוקר קשה של אבל וזעזוע עם היוודע דבר הטרגדיה הנוראה שאירעה בטמרה. פגיעת טיל ישירה במבנה מגורים בעיר, במהלך מתקפת הטילים האיראנית, קטלה ארבע נשים, אשר קשריהן הענפים לקהילה המשפטית הפכו את האסון לפצע פתוח ומדמם בלב המקצוע. הקורבנות הן מנאר אל-קאסם חטיב (45), רעייתו של עורך הדין הבכיר רג'א חטיב, ושתי בנותיהם – שדא חטיב (20) וחאלה חטיב (13). עמן נהרגה גם מנאר דיאב חטיב (41), רעייתו של עורך דין נוסף, איהב חטיב. עו"ד רג'א חטיב, דמות מוכרת ומוערכת, מכהן בתפקיד המרכזי של סגן יו"ר ועד מחוז חיפה בלשכת עורכי הדין, אחד המחוזות הגדולים והפעילים בישראל. הידיעה על האובדן האישי הבלתי נתפס שלו ושל עמיתו, עו"ד איהב חטיב, שלחה גלי הלם בקרב אלפי עורכי דין, שופטים ומתמחים בצפון ובכל רחבי הארץ. מעבר לצער האנושי, האירוע מהווה מכה ישירה למרקם המקצועי והקולגיאלי של לשכת עורכי הדין, גוף שבכיריו מצאו עצמם מתמודדים עם אבל אישי ומוסדי כאחד.
התגובה המיידית והרשמית של הקהילה המשפטית הגיעה מיו"ר מחוז חיפה, עו"ד שאדי סרוג'י. בהודעה שהופצה לחברי הלשכה, ביטא עו"ד סרוג'י את עומק הכאב וההלם. "אסון כבד נפל על מחוזנו", נכתב בהודעה, "הכאב עצום, והלב נשבר לנוכח הטרגדיה האיומה". לשכת עורכי הדין, ובפרט מחוז חיפה, אינה רק גוף רגולטורי; היא קהילה מקצועית וחברתית, שבה רבים מהחברים חולקים קשרים אישיים הדוקים הנרקמים לאורך שנים של עבודה משותפת באולמות בתי המשפט, בוועדות הלשכה ובאירועים מקצועיים. תפקידו של עו"ד חטיב כסגן היו"ר ממקם אותו בצמרת ההנהגה המחוזית, והופך את הטרגדיה שלו לאירוע שנוגע ישירות לצמרת המקצועית כולה. ההודעה, שציינה במפורש את שני עורכי הדין שאיבדו את בנות זוגן ובנותיהם, המחישה את העובדה שהאסון פגע בליבת המרקם האנושי של הקהילה המשפטית בצפון.
הטרגדיה גדעה באכזריות לא רק את ההווה, אלא גם את עתיד המקצוע. שדא חטיב, בתו בת ה-20 של עו"ד רג'א חטיב, הייתה יותר מסתם קורבן; היא הייתה קולגה לעתיד, משפטנית מבטיחה שעמדה בראשית דרכה. כסטודנטית בשנה ב' בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, היא כבר הספיקה לבסס את מעמדה כאחת התלמידות הבולטות במחזורה. ההודעה הרשמית של האוניברסיטה, שתיארה אותה כ"סטודנטית מבטיחה ואהודה", קיבלה משנה תוקף מעדותו של פרופ' איתמר מן, שלימד אותה. פרופ' מן ציין את יכולותיה האנליטיות, את "תשובותיה הבהירות והמהירות", והעיד כי השיגה את הציון הגבוה ביותר בכיתתו. נתונים אלו, עבור הקהילה המשפטית, אינם רק פרטים טכניים; הם אינדיקציה ברורה לאובדן של כישרון משפטי אמיתי. יתרה מכך, שדא שימשה כעוזרת מחקר של ד"ר רביע עאסי, תפקיד השמור בדרך כלל לסטודנטים המצטיינים ביותר, ואשר מסמן לרוב נתיב התפתחות אקדמי או מקצועי מרשים. מותה מהווה אובדן ישיר של הון אנושי איכותי לעולם המשפט הישראלי, שאיבד עורכת דין פוטנציאלית שהייתה יכולה לתרום רבות בתחום.
במקביל להתמודדות עם האבל הכבד, הקהילה המשפטית מצאה את עצמה מתמודדת עם היבט נוסף של האירוע, המעלה סוגיות משפטיות מורכבות. הפצתו של סרטון ברשתות החברתיות, בו נראים אזרחים חוגגים ושרים "שיישרף לכם הכפר" על רקע הפגיעות בטמרה, עוררה קריאות נזעמות בקרב משפטנים וארגוני זכויות אדם לבחון את המקרה תחת סעיפי החוק הנוגעים להסתה. סעיף 144ב' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אוסר על פרסום דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, ואילו סעיף 144ד2 עוסק בעבירת ההסתה לאלימות או טרור. הקריאה "שיישרף לכם הכפר", בהקשר של פגיעת טילים קטלנית ביישוב ערבי, מעלה שאלה משפטית קשה באשר לשאלה האם היא חוצה את הרף הפלילי. הפרקליטות נדרשת להוכיח הן את היסוד העובדתי (הפרסום והתוכן) והן את היסוד הנפשי של "מטרה להסית". הפסיקה בישראל קבעה רף גבוה להרשעה בעבירות אלו, מתוך רצון להגן על חופש הביטוי, גם כאשר מדובר בביטויים קשים ופוגעניים. עם זאת, התזמון וההקשר של הדברים במקרה זה עשויים להוות נסיבה מחמירה. תגובת המשטרה, שציינה את הקושי הראייתי בזיהוי המצולמים, ממחישה את האתגר המעשי באכיפת עבירות מסוג זה. הדיון המשפטי בסוגיה זו, המתנהל בקרב עורכי דין ברשתות החברתיות ובפורומים מקצועיים, מדגיש את המתח התמידי בין הגנה על חופש הביטוי לבין המאבק בגזענות ובהסתה, מתח שהופך חריף במיוחד בעתות מלחמה ומשבר לאומי. הקהילה המשפטית, ובתוכה ציבור עורכי הדין הערבים, עוקבת בדריכות אחר התפתחות הנושא, הרואה בו מבחן לשלטון החוק ולעקרון השוויון בפניו.
הטרגדיה במשפחת חטיב מהווה תזכורת כואבת לכך שעורכי הדין, כשאר אזרחי המדינה, אינם חסינים מפני אירועי המלחמה. עם זאת, הפגיעה הישירה בצמרת המנהיגות של לשכת עורכי הדין בחיפה, האובדן של דור המשך משפטי מבטיח, והסוגיות המשפטיות המורכבות שהתעוררו בעקבות האירוע, הופכים את האסון הזה לאירוע מכונן עבור הקהילה המשפטית כולה. הוא מדגיש את תפקידה של הלשכה לא רק כארגון מקצועי אלא גם כקהילה תומכת, ואת חובתם של משפטנים לעסוק בשאלות הקשות ביותר הנוגעות למרקם החיים המשותף ולגבולותיו של חופש הביטוי, גם ובעיקר כאשר הרגשות סוערים והכאב טרי. הקהילה המשפטי כולה מרכינה ראש ומשתתפת בצערו העמוק של חברם, עו"ד רג'א חטיב, עמיתם עו"ד איהב חטיב, וכל בני משפחתם.
