בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה החלטה דרמטית בתיק גירושין, שבה נקבע כי דירה שנרכשה במהלך 20 שנות נישואים ורשומה בטאבו על שם הבעל תוחרג מחלוקת הרכוש, לאחר שהוכח שהיא שייכת לאמו בנאמנות. השופט ליאור ברינגר דחה את טענת האישה כי הדירה היא חלק מהרכוש המשותף, אך קיבל את טענתה ביחס לכספים שהופקדו בחשבון המשותף, תוך שהוא מדגיש את חשיבות הראיות בהליכי חלוקת רכוש. המקרה ממחיש את המורכבות של סוגיות משפטיות הקשורות לגירושין וחלוקת נכסים, ומדגיש את הצורך בייעוץ משפטי מקצועי בהליכים מסוג זה.
הרקע לסכסוך המשפטי
הסיפור החל בפברואר 2004, כאשר בני הזוג נישאו כדת משה וישראל. כשנתיים וחצי לאחר מכן, ב-2006, נרכשה דירה בבת ים תמורת 96,000 דולר, ונרשמה בטאבו על שם הבעל בלבד. בני הזוג, שהיגרו לקנדה ב-2008 ושם נולדו להם שלוש בנות, חיו יחד כמעט שני עשורים עד שמשבר ביחסיהם הוביל לפתיחת הליכי גירושין ביוני 2023. חודשים ספורים לאחר מכן, בנובמבר 2023, הגיש הבעל תביעה לבית המשפט למשפחה בתל אביב, במטרה להחריג מחלוקת הרכוש המשותף שני נכסים עיקריים: את הדירה בבת ים וסכום של 63,000 דולר שהופקד בחשבון הבנק המשותף של בני הזוג.
הבעל טען כי הדירה, למרות רישומה על שמו, שייכת בפועל לאמו, וכי הוא מחזיק בה בנאמנות בלבד. לדבריו, הרישום נעשה למראית עין כדי לסייע לאמו ובן זוגה, שעלו ארצה מרוסיה, להיחשב כחסרי דיור ולקבל סיוע מהמדינה. בנוגע לכספים, טען הבעל כי 63,000 הדולרים שהופקדו בחשבון המשותף שייכים לדודו, ולא נועדו לשימושם של בני הזוג. לעומתו, האישה טענה כי כל הרכוש שנצבר במהלך הנישואים, לרבות הדירה והכספים, שייך לשני הצדדים בחלקים שווים, בהתאם לעקרון איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973.
הראיות שהכריעו את הכף
במהלך הדיונים בבית המשפט, נשמעו עדויות של הבעל, אמו ובנו של בן זוגה המנוח של האם, שתמכו בגרסתו. האם אישרה כי הדירה נרכשה בכספה ונרשמה על שם בנה לצורך טכני בלבד, והעד הנוסף הסביר כי באותה תקופה היה קושי להעביר כספים מרוסיה לישראל, ולכן התמורה הועברה דרך חשבון בני הזוג. השופט ברינגר התרשם מכנותם של העדים, וציין כי עדויותיהם הותירו רושם מהימן של דבקות באמת.
מנגד, האישה לא הצליחה לספק הסבר משכנע למקור הכספים שהופקדו בחשבון המשותף, או להפריך את מעורבותם של האם ובן זוגה בחיפוש ובחירת הדירה. השופט דחה את גרסתה, שתוארה כ"מיתממת", וקבע כי היא לא הצליחה להסביר כיצד "צצו" פתאום 90,000 דולר בחשבון המשותף, או מדוע האם ובן זוגה היו מעורבים בתהליך רכישת הדירה. בהתבסס על הראיות, קבע השופט כי הדירה שייכת לאם התובע, ולכן היא אינה חלק מהרכוש המשותף שיחולק בין בני הזוג.
הכספים בחשבון המשותף: החלטה שונה
בנוגע לסכום של 63,000 דולר, השופט הגיע למסקנה שונה. הבעל טען כי הכספים שייכים לדודו, אך לא זימן אותו לעדות כדי לתמוך בטענתו, ותירץ זאת בכך שהדוד, מרצה באוניברסיטה ברוסיה, עסוק מדי ולא רצה להטרידו. השופט קבע כי היעדר עדות הדוד פועל לחובת הבעל, שכן הכספים הופקדו בחשבון המשותף ללא תיעוד או ראיה המצביעים על כך שהם שייכים לצד שלישי. בהתאם לעקרון לפיו רכוש שהופקד בחשבון משותף נחשב כרכוש משותף, הוחלט כי הסכום יחולק שווה בשווה בין הצדדים.
משמעויות משפטיות וחשיבות ייעוץ מקצועי
פסק הדין ממחיש את המורכבות של הליכי חלוקת רכוש בגירושין, במיוחד כאשר נכסים רשומים על שם אחד מבני הזוג, אך מועלית טענה כי הם שייכים לצד שלישי. עקרון איזון המשאבים, המהווה את הבסיס לחלוקת רכוש בין בני זוג בישראל, קובע כי כל הרכוש שנצבר במהלך הנישואים משותף לשני הצדדים, אלא אם הוכח אחרת. במקרה זה, הראיות שהציג הבעל, כולל עדויות האם והעד הנוסף, היו קריטיות להכרעה כי הדירה אינה חלק מהרכוש המשותף. לעומת זאת, היעדר ראיות בנוגע לכספים הוביל להחלטה כי הם יחולקו בין הצדדים.
המקרה מדגיש את החשיבות של תיעוד ברור של מקורות כספיים וזכויות ברכוש, במיוחד כאשר נכסים מועברים או רשומים באופן שאינו משקף את הבעלות האמיתית. עבור בני זוג המתמודדים עם הליכי גירושין, ייעוץ משפטי מקצועי הוא הכרחי כדי להבטיח שהזכויות שלהם מוגנות. עורך דין המתמחה בדיני משפחה יכול לסייע בזיהוי נכסים משותפים, איסוף ראיות והצגת טיעונים משפטיים משכנעים, בין אם במסגרת משא ומתן ובין אם בהליך בבית המשפט.
לקחים לעתיד
המקרה מעלה שאלות רחבות יותר בנוגע לניהול רכוש משותף במהלך הנישואים. רישום נכסים על שם צד אחד בלבד, כפי שנעשה במקרה זה, עלול ליצור מחלוקות משפטיות מורכבות בעת גירושין, במיוחד כאשר נטען כי הנכס שייך לצד שלישי. בני זוג המבקשים להגן על זכויותיהם מומלץ שיתעדו היטב את מקורות המימון של נכסים, ויבחנו אפשרויות כמו הסכם ממון טרום נישואים או הסכם שיתוף ספציפי לגבי נכסים מסוימים.
בנוסף, פסק הדין ממחיש את משקלן של עדויות אמינות בהליכי גירושין. במקרה זה, עדויות האם והעד הנוסף היו מכריעות, בעוד שהיעדר עדות הדוד בנוגע לכספים פגע בטענת הבעל. הדבר מדגיש את הצורך בהכנה משפטית קפדנית, כולל זימון עדים וצירוף מסמכים תומכים, כדי לתמוך בטענות הצדדים.
לסיכום, פסק הדין בתל אביב משקף את האתגרים המשפטיים והרגשיים הכרוכים בחלוקת רכוש בגירושין. בעוד שהאישה נושלה מהדירה שנרכשה במהלך הנישואים, היא זכתה בחלקה בכספים המשותפים, מה שממחיש את הצורך באיזון בין זכויות הצדדים. המקרה מהווה תזכורת לכך שהליכי גירושין דורשים לא רק התמודדות עם משבר אישי, אלא גם ניהול משפטי מדויק ומקצועי. עבור מי שמתמודד עם סוגיות דומות, פנייה לעורך דין המתמחה בדיני משפחה היא צעד הכרחי להבטחת תוצאה הוגנת.
