הבינה המלאכותית (AI) משנה את פני המקצועות ברחבי העולם, והזירה המשפטית אינה יוצאת דופן. כלי AI מבטיחים ייעול עבודה, חיסכון בזמן ואוטומציה של משימות שגרתיות כמו ניתוח מסמכים, מחקר משפטי וטיוטת מסמכים. אך לצד היתרונות, השימוש הבלתי מבוקר בטכנולוגיה זו חושף עורכי דין לסיכונים משמעותיים, כולל טעויות מביכות, סנקציות משפטיות ואף תלונות אתיות. מקרים חוזרים ונשנים בישראל ובעולם ממחישים כיצד AI, כאשר אינו מפוקח כראוי, עלול להפוך למלכודת משפטית, להוביל לדחיית תביעות ולפגוע במוניטין של עורכי דין. כתבה זו, המיועדת לקוראי אתר LawBuzz, בוחנת את האתגרים המשפטיים והאתיים של שימוש ב-AI, תוך מתן דגש על מקרים מרכזיים, השלכות משפטיות ודרכים להשתמש בטכנולוגיה זו באופן אחראי.
הבטחת היעילות מול סכנת ה"הזיות"
הבינה המלאכותית הביאה עמה הבטחה לשינוי מהפכני בעולם המשפט. כלים כמו ChatGPT, LexisNexis AI ותוכנות מחקר משפטי מתקדמות מאפשרים לעורכי דין לעבד כמויות אדירות של מידע במהירות, לנתח פסקי דין ולערוך טיוטות ראשוניות של מסמכים משפטיים. עם זאת, אחת הבעיות המרכזיות של כלי AI היא תופעת ה"הזיות" (hallucinations), שבה המערכת ממציאה מידע שאינו קיים, כמו פסקי דין, חוקים או ציטוטים משפטיים. תופעה זו נובעת ממגבלות הטכנולוגיה, שמבוססת על ניתוח סטטיסטי של נתונים ולא על הבנה משפטית מעמיקה. כאשר עורכי דין מסתמכים על AI מבלי לבדוק את תוצאותיו, התוצאה עלולה להיות הרסנית.
בישראל, מקרים רבים ממחישים את הסיכונים. באוגוסט 2023, שופט בית משפט השלום בנוף הגליל–נצרת גילה כי עורך דין ציטט החלטות של בית המשפט העליון שלא היו קיימות כלל. בדצמבר אותה שנה, בית משפט השלום בירושלים זיהה כי עורך דין שהגיש ערעור בתיק מזונות הסתמך על פסקי דין פיקטיביים, מה שהוביל לקביעת השופט ציון סהראי כי מדובר ב"מעשה שלא ייעשה". באותו חודש, בית משפט השלום בחיפה פסל מסמך שהוכן על ידי חברת ביטוח באמצעות AI, בשל טעויות בניתוח תיעוד רפואי. מקרה נוסף, שהגיע לוועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, כלל תלונה של רשמת הוצאה לפועל נגד עורך דין שהגיש מסמכים עם טענות מופרכות וציטוטים שגויים שנוצרו על ידי AI, גם לאחר שהתבקש לתקן את המסמך.
גם מחוץ לישראל, תופעת ה"הזיות" של AI גרמה למבוכות משפטיות. בניו יורק, עורך דין הועמד לדין משמעתי לאחר שציטט תיק משפטי שלא קיים, שנוצר על ידי ChatGPT, במסגרת תביעת רשלנות רפואית. בטקסס, עורך דין נקנס ב-2,000 דולר על ידי שופטת פדרלית לאחר שהגיש מסמך עם ציטוטים ותיקים פיקטיביים שנוצרו על ידי AI. במקרה אחר בווירג'יניה, עורכת דין ננזפה על ידי בית המשפט לאחר שהסתמכה על מקורות משפטיים לא קיימים, מה שהוביל לעיכוב בהליך המשפטי ולבזבוז משאבי בית המשפט.
סנקציות משפטיות והשלכות אתיות
השימוש הבלתי מבוקר ב-AI אינו מסתכם במבוכה מקצועית בלבד. בתי משפט בישראל ובעולם מטילים סנקציות על עורכי דין שמגישים מסמכים עם טעויות שנוצרו על ידי AI. בישראל, למשל, השופטת גילה כנפי-שטייניץ דחתה עתירה לבג"ץ שהסתמכה על 36 פסקי דין פיקטיביים שנוצרו על ידי AI, תוך שהיא מחייבת את העותרת בהוצאות של 7,000 שקל ומזהירה כי סנקציות חמורות יותר יוטלו בעתיד. בדצמבר 2024, שופט זיהה כי עורך דין הפנה למאגר משפטי מקוון שהמציא פסק דין, והביע חוסר שביעות רצון מהתנהלות זו. במקרים בינלאומיים, סנקציות כללו קנסות כספיים, דרישה להגיש התנצלויות ואף שלילת זכויות ייצוג זמניות.
מעבר לסנקציות המשפטיות, השימוש הבלתי אחראי ב-AI מעלה שאלות אתיות חמורות. לפי כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין בישראל, עורך דין מחויב לבצע בדיקה סבירה של המקורות המשפטיים שהוא מצטט, ולוודא כי טענותיו מבוססות על עובדות וחוקים תקפים. שימוש ב-AI מבלי לבדוק את תוצאותיו עלול להיחשב כהתרשלות מקצועית, ואף כהפרה של חובת המסוגלות (competence) הקבועה בכללי האתיקה. ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין קיבלה תלונות נגד עורכי דין שהסתמכו על AI באופן בלתי מבוקר, והדגישה כי "מי שלא בודק את המקורות שהוא מצטט מהם, מתרשל".
למה זה קורה? האתגרים בשימוש ב-AI
הסיבה המרכזית לטעויות אלו היא הנטייה של עורכי דין להתייחס ל-AI כאל כלי מחקר אמין, בדומה למאגרים משפטיים מסורתיים כמו נבו או תקדין. עם זאת, בניגוד למאגרים אלו, כלי AI אינם מבוססים על בסיסי נתונים משפטיים מדויקים, אלא על אלגוריתמים שמנתחים טקסטים ומנסים לחזות תשובות. כתוצאה מכך, הם עלולים להמציא פסקי דין, להציג חוקים שאינם קיימים או לצטט מקורות שאינם רלוונטיים. לדוגמה, במקרה בינלאומי, עורך דין בוויומינג נקנס לאחר שהגיש מסמך שהכיל שמונה תיקים פיקטיביים שנוצרו על ידי AI, כאשר היזם התגלה רק לאחר שהצד שכנגד לא הצליח למצוא את התיקים במאגרים משפטיים.
גורם נוסף הוא הלחץ התחרותי בעולם המשפט. עורכי דין, במיוחד במשרדים קטנים או כעצמאים, נתונים תחת עומס עבודה כבד ומועדים דוחקים. כלי AI נתפסים כפתרון מהיר שחוסך זמן, אך היעדר פיקוח על תוצאותיהם מוביל לטעויות. בנוסף, עורכי דין רבים חסרים את ההכשרה הטכנולוגית הדרושה כדי להבין את מגבלות ה-AI, מה שמוביל לשימוש לא נכון בטכנולוגיה.
כיצד להשתמש ב-AI באופן אחראי?
למרות הסיכונים, AI יכול להיות כלי רב עוצמה עבור עורכי דין, בתנאי שהשימוש בו נעשה באופן מבוקר ומקצועי. להלן מספר המלצות לשימוש אחראי בטכנולוגיה זו, בהתבסס על הנחיות של לשכת עורכי הדין בישראל וגופים משפטיים בינלאומיים כמו ה-American Bar Association:
- בדיקת תוצאות ה-AI: עורכי דין חייבים לבדוק כל ציטוט, פסק דין או טענה משפטית שנוצרו על ידי AI מול מאגרים משפטיים מהימנים. חובת הבדיקה היא חלק מחובת המסוגלות המקצועית, ואי עמידה בה עלולה להוביל לסנקציות.
- שמירה על סודיות הלקוח: כלי AI, במיוחד כאלו הפועלים בענן, עלולים לחשוף מידע רגיש של לקוחות. עורכי דין חייבים לוודא שהם לא מזינים מידע סודי למערכות AI ללא אמצעי הגנה מתאימים.
- גילוי נאות: במקרים מסוימים, יש לגלות ללקוח או לבית המשפט כי נעשה שימוש ב-AI, במיוחד כאשר התוצר הסופי מבוסס באופן משמעותי על טכנולוגיה זו. בתי משפט מסוימים דורשים גילוי כזה כחלק מכללי ההתנהלות שלהם.
- הכשרה טכנולוגית: עורכי דין נדרשים להכיר את מגבלות ה-AI ולעבור הכשרות מתאימות. לשכת עורכי הדין בישראל, כמו גם איגודי עורכי דין במדינות כמו קליפורניה ופלורידה, ממליצים על תוכניות המשך לימודי משפט (CLE) בנושא טכנולוגיה ואתיקה.
- פיקוח על עובדים זוטרים: במקרים רבים, טעויות נגרמות כאשר עובדים זוטרים או מתמחים משתמשים ב-AI ללא פיקוח מספיק. עורכי דין בכירים חייבים לוודא כי כל מסמך המוגש לבית המשפט נבדק לעומק, גם אם הוכן על ידי עובד זוטר.
השפעות לעתיד: בין חדשנות לאחריות
השימוש ב-AI במשפט ממשיך להתפתח, ובתי משפט ברחבי העולם מגבשים כללים חדשים כדי להתמודד עם האתגרים. בישראל, לשכת עורכי הדין בוחנת את הצורך בעדכון כללי האתיקה כדי לכלול הנחיות ספציפיות לשימוש ב-AI. בינתיים, בתי משפט פדרליים בארצות הברית הוציאו צווים קבועים הדורשים גילוי של שימוש ב-AI במסמכים משפטיים, ואף אוסרים שימוש בטכנולוגיה זו במקרים מסוימים. מגמה זו צפויה להשפיע גם על המערכת המשפטית בישראל, כאשר בתי משפט עשויים לאמץ כללים דומים כדי למנוע טעויות עתידיות.
לצד הסיכונים, חשוב לזכור כי AI יכול לשפר משמעותית את עבודת עורכי הדין כאשר הוא משמש ככלי עזר ולא כתחליף לשיקול דעת מקצועי. לדוגמה, AI יכול לסייע בסיכום פסקי דין, ניתוח חוזים או זיהוי סיכונים משפטיים, ובכך לחסוך זמן ומשאבים. עם זאת, ההצלחה תלויה במחויבות של עורכי הדין לפעול באחריות, תוך שמירה על הסטנדרטים המקצועיים והאתיים של המקצוע.
לקחים לעורכי דין בישראל
המקרים שנחשפו בישראל ובעולם משמשים תמרור אזהרה לעורכי דין: הבינה המלאכותית אינה תחליף למיומנות משפטית, וחובת הבדיקה נותרת בלב המקצוע. עורכי דין המעוניינים לשלב AI בעבודתם חייבים להשקיע בהכשרה מתאימה, לפתח מדיניות פנימית לשימוש בטכנולוגיה ולהקפיד על בדיקת כל תוצר לפני הגשתו לבית המשפט. עבור משרדי עורכי דין גדולים, יש חשיבות גם להדרכת עובדים זוטרים ומתמחים, שכן טעויות שלהם עלולות להוביל לסנקציות כנגד המשרד כולו.
המקרה של רשמת ההוצאה לפועל שהגישה תלונה לוועדת האתיקה ממחיש את הצורך בשינוי גישה. עורך הדין במקרה זה התבקש לתקן את המסמך, אך חזר על אותה טעות, מה שמעיד על חוסר הבנה של מגבלות ה-AI. תגובת הוועדה, הקובעת כי אי-בדיקת מקורות מהווה התרשלות, משקפת את הציפייה מעורכי דין לפעול בזהירות ובמקצועיות גם בעידן הטכנולוגי.
לסיכום, הבינה המלאכותית מציעה הזדמנויות אדירות לעולם המשפט, אך היא גם טומנת בחובה סיכונים משמעותיים. עורכי דין שיבחרו לשלב AI בעבודתם חייבים לעשות זאת באחריות, תוך הקפדה על בדיקת תוצרים, שמירה על סודיות הלקוח ועמידה בכללי האתיקה. המקרים שנחשפו ממחישים כי השימוש הבלתי מבוקר בטכנולוגיה עלול להוביל לתוצאות חמורות, החל ממבוכה מקצועית וכלה בסנקציות משפטיות ואתיות. בעידן שבו AI הופך לחלק בלתי נפרד מהמקצוע, עורכי הדין נדרשים לאזן בין חדשנות לבין שמירה על הסטנדרטים המקצועיים הגבוהים שלהם.
