על שולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה מונחת פצצה משפטית. לא פחות. הצעת החוק של חברת הכנסת טלי גוטליב, המבקשת לשנות את כללי המשחק הבסיסיים ביותר במשפט הפלילי ולקבוע כי הרשעה תחייב הסכמה פה אחד של כל שופטי ההרכב, חוזרת לסדר היום הציבורי. היוזמה, שהוצגה לראשונה ביוני 2023 כחלק מהרפורמה המשפטית, אינה רק שינוי טכני; היא נוגעת בעצב הרגיש ביותר של ההליך הפלילי – עקרון העל לפיו אין להרשיע אדם בפלילים כל עוד קיים ספק סביר באשמתו. המהלך, הצפוי לעורר מחלוקת עזה, מאלץ את עולם המשפט להתמודד עם שאלות יסוד על צדק, מוסר, והדינמיקה העדינה והמורכבת בחדר השופטים.
כדי להבין את המשמעויות העמוקות של ההצעה, שוחחנו עם עו"ד נאוה טולדנו יהודה, בכירה לשעבר בפרקליטות המדינה ומומחית למשפט פלילי. עמדתה, כמו הנושא עצמו, מורכבת: תמיכה עקרונית ברעיון, לצד הצבעה על שדה מוקשים שלם של קשיים וסיכונים אפשריים. "ההצעה חשובה מאד לעשיית צדק", היא פותחת, "אך היא טעונה שיפורים משמעותיים".
הבעיה המוסרית: האם דעת מיעוט מזכה היא ספק סביר?
בבסיס התמיכה העקרונית בהצעת החוק עומדת שאלה מוסרית-משפטית נוקבת. כיום, ניתן להרשיע נאשם ברוב של שני שופטים מול אחד, גם אם אותו שופט שלישי, ששמע את כל העדויות וקרא את כל חומר הראיות, סבור כי יש לזכות את הנאשם. "קיימת בעיה קשה בעצם האפשרות להרשיע אדם כאשר אחד מהשופטים המקצועיים שדנו בעניינו סבור שיש ספק סביר באשמתו", מסבירה עו"ד טולדנו יהודה. "דעת מיעוט מזכה היא הביטוי המובהק והזועק ביותר לקיומו של ספק סביר. הרשעה במצב כזה עומדת בסתירה חזיתית לעקרונות היסוד של שיטת המשפט שלנו".
לטענתה, הדיון אינו מתקיים בחלל ריק. הוא מתרחש על רקע אחוז ההרשעות הגבוה באופן חריג בישראל, תופעה המוכרת היטב לעורכי דין פליליים ומעוררת שאלות על יכולת המערכת לייצר ספק. "הלחץ הציבורי והתקשורתי המופעל על שופטים, במיוחד בתיקים מתוקשרים, הוא עצום", היא מציינת. "אנו עדים לביקורת חריפה על כשלים מערכתיים, על אכיפה בררנית ועל התנהלות לא מקצועית, כפי שהתגלו במקרים רבים. אי אפשר להתעלם מהמציאות הזו ומהשפעתה על האובייקטיביות השיפוטית". בהקשר זה, הצעת החוק נתפסת כבלם הכרחי, מנגנון שיחייב את המערכת לענווה גדולה יותר וייתן משקל של ממש לקולו של השופט הספקן.
אחד התחומים שבהם הבעיה בולטת במיוחד, לטענתה של עו"ד טולדנו יהודה, הוא תחום עבירות המין. "תחום זה 'סובל' מאחוז הרשעות גבוה במיוחד, שאינו תמיד משקף את המציאות העובדתית המורכבת", היא אומרת. "מסיבות פסיכולוגיות וחברתיות, כמו העלייה במעמדם של קורבנות עבירה ושינויים בקבילות ראיות, נוצר מצב שכמעט ואינו מאפשר זיכוי לאחר ניהול משפט. הצעת החוק, המעניקה כוח לדעת המיעוט, יכולה לסייע בשינוי המציאות העגומה הזו ולהחזיר את האיזון הנדרש".
"אפקט הפרפר" בחדר הדיונים: הדינמיקה השיפוטית החדשה והסיכונים שבצידה
לצד התמיכה העקרונית, עו"ד טולדנו יהודה מזהירה מפני האתגרים המעשיים. ההיסטוריה מלמדת שהחשש המרכזי מהרשעה פה אחד אינו משפטי, אלא פסיכולוגי. "בעבר, ועדה ציבורית שבחנה את הנושא המליצה להימנע מהסדר כזה, בדיוק מהחשש שייווצרו לחצים פסיכולוגיים בלתי רצויים על השופטים", היא מזכירה. במקום זאת, הוועדה הציעה להקל על האפשרות לערער או לקיים דיון נוסף במקרה של דעת מיעוט מזכה.
החשש הוא שהדרישה לקונצנזוס תיצור דינמיקה שלילית בחדר השופטים. עלולים להיווצר מצבים שבהם שופט, הסבור שיש לזכות, יוותר על עמדתו כדי להימנע מעימות עם עמיתיו או כדי לא "למוטט את התיק". "שופטים עלולים לחשוש מביקורת מצד עמיתיהם, ואפילו מעצירת קידומם המקצועי, אם מעצם הבעת דעת המיעוט שלהם הם יגרמו לזיכוי נאשם שרוב ההרכב משוכנע באשמתו", היא מסבירה. כמובן שקיימת גם סכנה הפוכה, של "מיעוט כוחני": שופט שיודע שיש לו כוח וטו, עלול להתבצר בעמדתו, לא להתאמץ לנמק אותה לעומק או לנסות לשכנע את חבריו, ובכך לכפות זיכוי.
בין הצורך בתיקון לחשש מחקיקה פרסונלית
אי אפשר להתעלם מהעובדה שהצעת החוק נדונה בצל משפטיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. המבקרים טוענים כי זוהי חקיקה פרסונלית, שנועדה לאפשר את זיכויו במקרה ששופט אחד בלבד מתוך השלושה יסבור שיש לזכותו. "ההסתכלות על הצעת החוק רק דרך האספקלריה הצרה של משפטי נתניהו עושה חטא גדול עימה", טוענת עו"ד טולדנו יהודה. "חוק ברוח זו הוא רצוי ואף נדרש, ולו רק בגלל הריבוי הבלתי היגיוני של הרשעות במשפט הפלילי בישראל".
כדי לנטרל את הביקורת הזו, היא מציעה פתרון ברור: "ניתן להחיל את החוק רק על משפטים שטרם החלו. בכך, מנטרלים כל מראית עין של ניגוד עניינים או חקיקה אישית".
לסיכום, הדרך ליישום ההצעה עודנה ארוכה ומורכבת. מרבית התיקים הפליליים בישראל ממילא נדונים בפני שופט יחיד, כך שהחוק המוצע רלוונטי בעיקר לתיקים החמורים ביותר, הנדונים בפני הרכב של שלושה שופטים. "הצעת החוק של ח"כ גוטליב חשובה, אך טעונה שיפורים משמעותיים", מסכמת עו"ד טולדנו יהודה. "על המחוקק לוודא שהחוק החדש לא יהפוך למקור נוסף של לחצים לא ראויים על שופטים, אלא ישמש ככלי לעשיית צדק אמיתי. עם התיקונים הנכונים, זו עשויה להיות הזדמנות אמיתית לתיקון עיוותים קשים במערכת המשפט בישראל".
