בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה הרשיע את עורך הדין גאנם אסף בעבירות משמעת חמורות, ובראשן שליחת יד בכספי פיקדון של לקוח. בית הדין, שכלל את רון כהנא כאב בית דין ואת הלן דורפמן ורשא סעדי עתאמנה כחברי בית דין, הטיל על אסף עונש של 12 חודשי השעיה בפועל, לצד עונשי השעיה על תנאי ותשלום הוצאות משפט.
העבירות בוצעו במסגרת ייצוג שנטל אסף על עצמו בשנת 2014, כאשר לקוח בשם מועתז חטיב פנה אליו לטיפול בתיק פיצויים בגין תאונת דרכים. על פי ממצאי בית הדין, אסף קיבל מחברת הביטוח בשנת 2018 פיצוי כספי בסך 3,500 שקלים עבור הלקוח, אך לא הודיע לו על כך ולא העביר לידיו את הכסף. הלקוח גילה את העניין רק בשנת 2022, לאחר שערך בירור ישיר מול חברת הביטוח.
במהלך השנים שקדמו לגילוי, פנה חטיב שוב ושוב אל אסף בבקשה לעדכון על התקדמות התיק, אך זה התחמק ממנו באמתלות שונות. גם כאשר חטיב ביקש לקבל את התיק בחזרה, אסף סירב לכך. התנהלות זו נמשכה מספר שנים, עד שהלקוח נאלץ לפנות ישירות לחברת הביטוח ולגלות את האמת.
בהליך המשמעתי, כפר אסף בעבירות המיוחסות לו וטען שהעביר ללקוח את הכסף במזומן בסך 2,500 שקלים, לאחר שקיזז 1,000 שקלים כשכר טרחה. עוד טען כי הלקוח לא היה מרוצה מסכום הפיצוי ודרש 10,000 שקלים, וכי התלונה נגדו מהווה חלק ממסע נקמה אישי של משפחת הלקוח.
בית הדין דחה את טענות אסף והעדיף את גרסת הלקוח, שנמצאה אמינה וסדורה. בהכרעת הדין ציינה עורכת הדין רשא סעדי עתאמנה כי אסף לא הצליח להוכיח את טענותיו ולא הציג כל ראיה לכך שהעביר את הכספים ללקוח. בית הדין הדגיש שאסף יכול היה להציג תנועות חשבון בנק המעידות על משיכת הכסף, אך לא עשה זאת. כמו כן, אסף ביקש לזמן עד תמיכה בשם סטיבן פארס שלטענתו נכח בעת העברת הכספים, אך בסופו של דבר ויתר על עדותו ללא הסבר.
בית הדין קבע כי מדובר בעבירה מהחמורות שבדין המשמעתי. בהחלטה צוטטו דברי בית המשפט העליון: “מי שמועל באופן כה בוטה וכה חמור בכספי לקוחו, מי שמשלשל לחשבונו את כספי הלקוח ומוליך אותו שולל בכחש, אינו ראוי לשמש עורך דין. הוא גורם נזק חמור ללקוח, הוא פוגע בתדמית כלל ציבור עורכי הדין והוא מערער את האמון המתבקש והמתחייב מצד הציבור כלפי ציבור עורכי הדין בכללו”.
במסגרת ההליך נשמעו עדויות מספר עדים, ביניהם אביו של אסף שהעיד על פניית אחיו של הלקוח עם דרישה לתשלום 10,000 שקלים תמורת משיכת התלונה. עם זאת, בית הדין לא מצא בכך להקל על אסף, שכן התלונה נגדו הוגשה כשנה וחצי לאחר שהוא עצמו הגיש תלונה במשטרה על סחיטה מצד בני משפחת הלקוח.
בסופו של יום, אסף הורשע בארבע עבירות משמעת: שליחת יד בכספי פיקדון, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, אי שמירה על כבוד המקצוע, ואי מתן דיווח על קבלת כספים. הוא זוכה מעבירות של עיכוב מסמכים והזנחת טיפול בלקוח.
בגזר הדין הטיל בית הדין על אסף עונש של 12 חודשי השעיה בפועל במצטבר לכל השעיה אחרת בה הוא נתון, 12 חודשי השעיה על תנאי שלא יעבור במשך שלוש שנים עבירת שליחת יד בכספי לקוח, שישה חודשי השעיה נוספים על תנאי שלא יעבור אחת מעבירות המשמעת האחרות, והוצאות משפט בסך 3,000 שקלים לתשלום תוך 90 יום.
בית הדין ציין בהחלטתו כי על אף שהסכום הכספי נמוך יחסית, הנקבל עשה שימוש לרעה במעמדו כעורך דין, ניצל את האמון שניתן בו, לא הסיר את מחדלו עד היום, ואף לא הביע התנצלות. בדיון לעונש, אסף בחר שלא להעלות טיעונים לקולא, הודיע כי סגר את משרדו ומצוי בהשעיה בפועל, והביע כוונה לעזוב את מקצוע עריכת הדין.
בית הדין הדגיש בהחלטתו כי מטרת הדין המשמעתי שונה מזו של הדין הפלילי. בעוד שבדין הפלילי העיקרון המרכזי הוא אחידות הענישה והרתעת הרבים, בדין המשמעתי התכלית היא קביעת האם עורך הדין ראוי עוד לאמון הציבור. לצד זאת, בית הדין התחשב בנסיבות אישיות של אסף, ובפרט בשירותו במילואים ובעובדה שמדובר בהרשעה ראשונה בעבירה מסוג זה.
ועדת האתיקה במחוז חיפה של לשכת עורכי הדין הייתה מיוצגת בהליך על ידי עורך הדין יאיר רגב.
