סוגיה משפטית מרתקת ובעלת השלכות מעשיות נרחבות הגיעה לאחרונה לפתחם של בתי המשפט בישראל: מה דינו של הסכם רכושי שנערך בין ידועים בציבור לאחר שהזוג מחליט להינשא? שאלה זו, לכאורה פשוטה, חושפת מורכבות משפטית עמוקה הנוגעת להבחנה בין מסגרות משפטיות שונות ולתחולת דינים שונים על מערכות יחסים זוגיות.
המחוקק הישראלי יצר הבחנה ברורה בין שני סוגי הסכמים רכושיים זוגיים. עבור בני זוג נשואים או העומדים להינשא, חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, מסדיר את האפשרות לערוך "הסכם ממון". הסכם זה כפוף לדרישות פורמליות מחמירות ודורש אישור של בית המשפט לענייני משפחה או רישום אצל רשם הנישואין.
לעומת זאת, ידועים בציבור שאינם כפופים לחוק יחסי ממון, רשאים לערוך "הסכם לחיים משותפים". הסכם זה נבחן לפי דיני החוזים הכלליים ומאושר מכוח הסמכות הכללית של בית המשפט לענייני משפחה לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.
המקרה שהובא לפני בית המשפט
פסק הדין עמ"ש 36827-12-23 שניתן בבית המשפט המחוזי בלוד ביום 4.7.2024, בהרכב השופטים ורדה פלאוט, צבי ויצמן וצבייה גרדשטיין פפקין, עסק במקרה מאלף. בני זוג שחיו כידועים בציבור החל משנת 2022 ערכו הסכם לחיים משותפים שבו נקבעה הפרדה רכושית מוחלטת. ההסכם אושר בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, אך השופט הוסיף הבהרה משמעותית: במידה ובני הזוג יחליטו להינשא בעתיד, יהיה עליהם להביא את ההסכם לאישור מחודש מכוח חוק יחסי ממון.
בני הזוג ערערו על הבהרה זו וטענו כי מאחר שקבעו בהסכם במפורש שהוראותיו יחולו גם במקרה של נישואין, אין צורך באישור נוסף. הם הזהירו מפני יצירת כאוס משפטי שבו כל הסכמי הממון שנחתמים לפני החתונה יידרשו לאישור מחדש לאחריה.
הכרעת בית המשפט המחוזי: הלכה מחייבת
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע עקרונות ברורים. ראשית, חוק יחסי ממון חל אך ורק על בני זוג נשואים או כאלה העומדים להינשא בסמוך לחתימת ההסכם. ידועים בציבור אינם נכללים בגדר החוק, ולכן הסכם ביניהם, גם אם אושר בבית המשפט, אינו מהווה "הסכם ממון" במובן הטכני של המונח.
שנית, בית המשפט הבהיר כי רצונם של בני הזוג להחיל את ההסכם גם על תקופה שלאחר הנישואין אינו יכול להפוך אותו ל"הסכם ממון" כאשר בעת עריכתו חוק יחסי ממון כלל אינו חל עליהם. המעבר ממעמד של ידועים בציבור למעמד של נשואים משנה את המסגרת המשפטית החלה, ועמה את הדרישות הפורמליות להסכם רכושי תקף.
פסק הדין מחדד מספר נקודות קריטיות עבור הציבור ועבור אנשי המקצוע. ידועים בציבור המתכננים להינשא בעתיד חייבים להיות מודעים לכך שההסכם הרכושי שערכו לא יהיה תקף אוטומטית לאחר הנישואין. הם יידרשו לפנות שוב לבית המשפט לענייני משפחה ולאשר את ההסכם מכוח חוק יחסי ממון, או לחלופין לערוך הסכם ממון חדש בסמוך למועד הנישואין.
הפסיקה מדגישה את החשיבות הקריטית של ייעוץ משפטי מקצועי בתחום דיני המשפחה. עורך דין המתמחה בתחום זה יוכל להנחות את הלקוחות בהתאם למעמדם הזוגי הנוכחי והעתידי, ולוודא שההסכם הרכושי יהיה תקף בכל שלב של מערכת היחסים.
לסיכום, ההבחנה בין הסכם ממון להסכם לחיים משותפים אינה עניין טכני גרידא, אלא נובעת מהבדלים מהותיים במעמד המשפטי של זוגות נשואים לעומת ידועים בציבור. בעוד שהמציאות החברתית מטשטשת לעתים את ההבדלים בין שני סוגי הקשרים, המשפט הישראלי מקפיד על הבחנה ברורה. זוגות המתכננים את עתידם המשותף חייבים להיות מודעים להשלכות המשפטיות של בחירותיהם ולפעול בהתאם כדי להבטיח את תוקפם של ההסדרים הרכושיים ביניהם.
הלקח המרכזי הוא ברור: אין דרך לעקוף את דרישות החוק באמצעות ניסוחים חוזיים יצירתיים. המעבר ממעמד של ידועים בציבור למעמד של נשואים מחייב התאמה של ההסדרים הרכושיים למסגרת המשפטית החדשה, וזאת כדי להבטיח את תוקפם ואכיפתם בעת הצורך.
+ הכותבת היא ליבנת גבסי, עורכת דין ומגשרת המתמחה בתחום דיני המשפחה והירושה, בעלת משרד עורכי דין בתל אביב. בעלת תואר ראשון (LL.B) ותואר שני (LL.M) במשפטים, המוסמכת על פי משרד המשפטים והאפוטרופוס הכללי לערוך ייפוי כוח מתמשך.
