בית משפט השלום בקריות הורה לאחרונה על פינויו של שוכר מדירה באזור, לאחר שלא שילם דמי שכירות במשך תקופה של שנה וחצי. את התביעה ניהל בנה של בעלת הנכס, אישה מבוגרת ועיוורת, שהסתמך על ייפוי כוח מתמשך כדי לייצג את ענייניה בערכאות המשפטיות.
בעלת הדירה, הסובלת מבעיות רפואיות קשות וביניהן עיוורון, ביקשה לפנות את השוכר המתגורר בנכס שבבעלותה. בשל מצבה הבריאותי, בנה הוא שניהל את ההליך המשפטי בפועל בתפקידו כממונה על ענייניה.
במסגרת התביעה נטען כי השוכר צבר חוב של למעלה מ-20 אלף שקל בגין אי-תשלום דמי שכירות. מעבר לחוב הכספי, נטען כי האיש נוהג להטריד דיירים אחרים בבניין וגורם לנזקים לרכוש. עוד עלה מהתביעה כי השוכר מונע מבעלת הדירה להיכנס לנכס לצורך בדיקתו, ואף ביצע בו שינויים מבניים ללא קבלת רשות, כל זאת תוך הפרה של הסכם השכירות.
השוכר הודה בבית המשפט כי לא שילם את דמי השכירות במשך כשנה וחצי, אך הציג קו הגנה המבוסס על ליקויים בנכס. לטענתו, הוא הפסיק את התשלומים לאחר שנותק מהזרם החשמלי והתקלה לא תוקנה. הוא הוסיף כי מצבו הרפואי הידרדר בעקבות המצב ודרש להתנות את פינויו מהדירה בתיקון מערכת החשמל.
השופטת אלואז זערורה בחנה תחילה את שאלת ייצוג התובעת על ידי בנה. היא אישרה את המהלך וקבעה כי ייפוי הכוח המתמשך מעניק לבן סמכות מלאה לייצג את אימו בכל הנוגע לענייניה הרכושיים והכספיים, ובכלל זה ניהול התביעה מול השוכר.
בנוגע לטענות השוכר, קבעה השופטת כי אי-תשלום שכירות במשך תקופה כה ממושכת מהווה עילה ברורה לפינוי. היא דחתה את הניסיון להתנות את הפינוי בתיקון החשמל, הן בשל העובדה כי השוכר לא הוכיח את קיומה של התקלה, והן בשל העיקרון המשפטי. בפסק הדין הובהר כי: “ליקויים בדירה אינם נימוק המצדיק הימנעות מתשלום דמי שכירות, ואינם עילה לעיכוב פינוי הדירה, מקום בו מתקיימת הפרה בוטה בדמות אי-תשלום דמי שכירות במועד”.
בסיום ההליך התקבלה התביעה והשוכר חויב לפנות את הדירה בתוך 21 יום. לבקשת הבן, השוכר לא חויב בהוצאות משפט נוספות מעבר לתשלום אגרת בית המשפט.
