עולם המשפט, על כל רבדיו, נסמך במידה רבה על עקרונות יסוד של אמון, נאמנות וטוהר מידות. אחד העקרונות המרכזיים המנחים את עבודתו של כל עורך דין בישראל הוא הימנעות מניגוד עניינים, עיקרון המעוגן בכללי האתיקה המקצועית של לשכת עורכי הדין ונועד להבטיח שעורך הדין יפעל באופן בלעדי למען האינטרסים של לקוחו, ללא חשש מהשפעות חיצוניות או נאמנויות סותרות. במרכז סערה אתית חדשה, המצויה בשלביה המוקדמים, עומד אחד מעורכי הדין הבולטים והמוכרים ביותר במדינת ישראל כיום, עו"ד עמית חדד, הידוע בין היתר כסנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקים המכונים "תיקי האלפים". ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין פנתה אליו בדרישה דחופה לספק הסברים מפורטים בנוגע למגוון לקוחותיו בפרשות שונות, על רקע חשש אפשרי להתנגשות אינטרסים בין ייצוגים אלו. הפנייה לוועדת האתיקה והתגובה המיידית בדמות דרישה להבהרות שופכים אור על האתגרים האתיים הייחודיים הניצבים בפני עורכי דין המייצגים אישים מרכזיים בפוליטיקה ובשלטון, במיוחד כאשר פרשות שונות נשזרות זו בזו ויוצרות רשת מורכבת של קשרים.
הפנייה לוועדת האתיקה, שעליה מדווח כאן לראשונה בהרחבה, נגעה באופן ספציפי לעיסוקו של עו"ד חדד בשתי פרשות מרכזיות ומסועפות: פרשת "קטארגייט" ופרשת "המסמכים המסווגים". בשתי הפרשות הללו מעורבים, על פי פרסומים והערכות שונות, גורמים המקורבים לראש הממשלה, ובהקשר פרשת קטארגייט אף נדרש ראש הממשלה עצמו למסור עדות במשטרה. עו"ד חדד מייצג בפומבי לפחות אחד מהחשודים המרכזיים בפרשת קטארגייט, יונתן אוריך, שהינו יועצו הקרוב של ראש הממשלה. במקביל, כאמור, חדד הוא גם פרקליטו של בנימין נתניהו עצמו בתיקי האלפים (תיקים 1000, 2000, 4000). ועדת האתיקה ביקשה להתחקות אחר קשרי הייצוג המלאים של חדד בפרשות אלו, ולהבין כיצד הוא מבטיח עמידה מלאה בכללי האתיקה למרות הקשרים האפשריים בין הגורמים השונים המעורבים בהן לבין לקוחותיו.
במכתב קודם שנשלח לעו"ד חדד על ידי ועדת האתיקה, הוא אישר, על פי הציטוט במכתב התגובה של הוועדה, כי הוא אכן מייצג את יונתן אוריך בפרשת קטארגייט ואת ראש הממשלה נתניהו בתיקי האלפים. הוא הדגיש במענה זה כי בנימין נתניהו אינו חשוד בפרשת קטארגייט, עובדה רשמית חשובה המבדילה את מעמדו המשפטי של נתניהו במקרה זה מזה של אוריך, החשוד. עם זאת, ועדת האתיקה מציינת במכתבה הנוכחי כי עו"ד חדד לא נתן התחייבות מפורשת או תשובה ברורה לשאלה קריטית שהופנתה אליו: האם הוא העניק ייעוץ משפטי לראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין עדותו במשטרה בפרשת קטארגייט? נקודה זו היא בעלת חשיבות אתית מיוחדת, שכן מתן ייעוץ משפטי לעד בפרשה שבה לקוח אחר של אותו עורך דין הוא חשוד מעלה חשש לניגוד עניינים פוטנציאלי, שכן האינטרסים של העד והחשוד עשויים שלא להיות זהים, ואף להיות מנוגדים בנסיבות מסוימות.
בנוסף, ועדת האתיקה התייחסה גם לעניין ייצוגו, או אי-ייצוגו, של ישראל איינהורן. איינהורן, המזוהה גם הוא כמי שקשור לראש הממשלה ומקורביו, על פי פרסומים שונים, דרוש לחקירה, לכל הפחות, במסגרת פרשת המסמכים המסווגים. עו"ד חדד הבהיר לוועדת האתיקה כי אינו מייצג את איינהורן בפרשת קטארגייט. אולם, הוא השאיר סימן שאלה פתוח בנוגע לשאלה אם איינהורן הינו לקוח שלו בפרשה אחרת, פרשת המסמכים המסווגים, על אף שפורסם כי איינהורן רלוונטי לחקירה במסגרת אותה פרשה. ריבוי פרשות רגישות שבהן מעורבים גורמים המקושרים זה לזה, ומעורבותו של אותו עורך דין בייצוג חלק מהם, מחייבת בדיקה אתית מעמיקה כדי להבטיח שלא נוצר מצב שבו נאמנות ללקוח אחד פוגעת ביכולת למלא את חובת הנאמנות והייצוג המסור כלפי לקוח אחר.
ועדת האתיקה ציטטה במכתבה לעו"ד חדד את כלל 14(א) לכללי האתיקה המקצועית של לשכת עורכי הדין, המהווה את הבסיס המשפטי לפנייתה. כלל זה קובע, בלשון ברורה, כי "לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל עניין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת". כלל זה הוא אבן יסוד בשמירה על טוהר המידות והתנהלות אתית של עורכי הדין. הוא אוסר על עורך דין למצוא את עצמו במצב שבו אינטרסים שונים או מחויבויות שונות עלולים להשפיע, ולו בדוחק, על שיקול דעתו המקצועי או על מסירותו ללקוח.
על בסיס כלל זה ועל רקע התמונה המורכבת העולה ממערך הייצוגים הנטען של עו"ד חדד, דרשה ממנו ועדת האתיקה תשובות מפורטות ונוקבות. שאלה מרכזית שהופנתה אליו נגעה לייצוגו של יונתן אוריך בפרשת קטארגייט. ועדת האתיקה מבקשת לדעת "כיצד עולה בקנה אחד המשך ייצוגו של אוריך על ידיך עם האיסור הקבוע בכלל 14(א)". הוועדה מנמקת את שאלתה זו בעובדה שראש הממשלה נתניהו, שהוא מעסיקו של אוריך ומי שעו"ד חדד חב לו חובת נאמנות ארוכת שנים כפרקליטו בתיקים אחרים, מעורב אף הוא בפרשת קטארגייט ונחקר כעד בה, שעות ספורות בלבד לאחר מעצרו של אוריך באותה פרשה. הוועדה מדגישה כי השאלה רלוונטית "בין אם ניתן על ידך ייעוץ משפטי לנתניהו בעניין מתן עדותו במשטרה בפרשה זו ובין אם לאו", מה שמלמד על כך שהחשש לניגוד עניינים קיים, לשיטתה, מעצם הקשר המשולש והיכרותו העמוקה של חדד עם שני האישים ומערכות היחסים ביניהם והמעורבות בפרשה, ולא רק בשל מתן ייעוץ קונקרטי לעד.
שאלה נוספת וקשה שהופנתה לעו"ד חדד נוגעת להיבט אחר של הקשר בין ייצוג אוריך לנאמנות לנתניהו. הוועדה מבקשת הבהרה "מדוע לא מתקיים חשש, ולו קל שבקלים, כי לא תוכל למלא את חובתך המקצועית כלפי אוריך, כאשר במקביל הינך חב חובת נאמנות למי שעשוי להיקרא כעד מטעם התביעה, אם וככל שיוגש בעתיד כתב אישום נגד אוריך?". כאן מניחה ועדת האתיקה תרחיש עתידי אפשרי, שבו ראש הממשלה נתניהו יידרש להעיד כעד מטעם התביעה במשפט פלילי נגד יונתן אוריך, אם אכן יוגש כזה. במצב כזה, עורך הדין של אוריך (חדד) יצטרך, מתוקף תפקידו כסנגור, להתעמת עם העד נתניהו, לנסות לערער את אמינות עדותו, ולהציג גרסה עובדתית שעשויה להיות מנוגדת לזו של נתניהו. כיצד יכול עורך דין לקיים חקירה נגדית אגרסיבית ויעילה של עד, כאשר הוא עצמו חב נאמנות ארוכת שנים לאותו עד, בהיותו לקוחו בתיקים אחרים? זוהי ליבת החשש לניגוד עניינים חריף, והוועדה דורשת מחדד להסביר כיצד, לדעתו, הוא יכול לתת ייצוג מלא ומסור לאוריך במצב כזה, מבלי לפגוע בחובת הנאמנות לנתניהו.
לבסוף, ועדת האתיקה דורשת תשובה ברורה ומפורשת בנוגע לקשר ייצוגי אפשרי עם ישראל איינהורן. השאלה "האם אתה מעניק ייצוג או ייעוץ משפטי לישראל איינהורן ב"פרשת המסמכים המסווגים"?" מתבקשת על רקע הדיווחים על מעורבותו של איינהורן בפרשה זו והחשש שייצוגו במקביל לייצוגים אחרים הקשורים, ולו בעקיפין, לראש הממשלה ומעגל מקורביו בפרשות שונות, עלול גם הוא ליצור מצב של התנגשות אינטרסים או קושי אתי.
הדרישה של ועדת האתיקה היא לספק את ההסברים המפורטים "בתוך שבוע" מיום קבלת המכתב. מועד קצר זה מעיד על כך שהוועדה מייחסת חשיבות ודחיפות לעניין, ומבקשת לקבל תמונה מלאה ובהירה של מצב הייצוגים של עו"ד חדד והאופן שבו הוא מנטרל, לשיטתו, חששות אפשריים לניגוד עניינים.
