בית משפט השלום בחדרה דחה את טענת חברת הביטוח "הפניקס" והכריע שמותה של צעירה בת 34 מפגיעת רכבת היה תאונתי ולא התאבדות. השופט יניב הלר פסק פיצוי בסך כרבע מיליון שקל לאמה של המנוחה, שחוותה טרגדיה נדירה ושכלה את שני ילדיה בהפרש של 16 שנים – בנה ב-2001 בתאונה, ובתה ב-2017 מפגיעת רכבת.
התובעת, המתגוררת בדירת "עמיגור" בצפון הארץ, מוכרת בביטוח לאומי כנכה בתחום הנפשי ומקבלת קצבה. לאחר מות בתה הגישה תביעה לפיצוי נגד נהג הקטר ומבטחת הרכבת, חברת "הפניקס", כתלויה של בתה המנוחה.
הטענה המרכזית של ההגנה הייתה שאין מדובר בתאונת דרכים אלא במקרה של התאבדות. הנתבעים טענו כי המנוחה, שערב הפגיעה הקטלנית שהתה עם ידיד בהופעה במועדון לילה, "התאכזבה" שלא קיבלה תשומת לב מהזמר והדבר היווה "טריגר" למעשה ההתאבדות.
השופט הלר דחה את הטענה והדגיש שאין הוכחה לפיה המנוחה אכן בחרה מיוזמתה לשים קץ לחייה. מסקנתו נשענה על עדות הידיד, לפיה בליל ההופעה הם שתו יחד אלכוהול לשוכרה, ובשלב מסוים צעדו על פסי רכבת באישון ליל. השופט קבע ש"הדבר תומך יותר דווקא בכיוון של מעשה לא אחראי על רקע השכרות", ולא בהתאבדות מכוונת, ומכאן שמדובר באירוע תאונתי החוסה תחת כנפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
אלא שבדיון על הנזק הספציפי שנגרם לתובעת, היא חוותה קשיים לא מבוטלים – בעיקר בשל כישלונה להוכיח האם לבתה היו הכנסות כלשהן וכמה בדיוק. השופט הלר קבע שצודקים הנתבעים כי הכנסותיה של המנוחה לא הוכחו כלל ועיקר, בוודאי לא כאלה שהיו קבועות ויציבות, ועל כן אין מקום לפסיקת פיצוי בשל "אובדן שכר בשנים האבודות".
מן העבר השני קבע השופט שברכיב הפיצוי שעניינו "אובדן שירותי בת", זכאית התובעת לסכום גדול יחסית, נוכח נסיבות המקרה הייחודיות. השופט כתב שהמנוחה "הייתה בת 34 במותה, לא השתלבה במעגל העבודה, לא ניהלה קשר זוגי יציב לאחר שלפני שנים ביטלה את אירוסיה – וחיה עם אימה התובעת באותה הדירה, בלי צפי של ממש לשינוי המצב".
בפסק הדין תוארו היחסים החמים והקרובים בין השתיים, המלמדים על גודל האובדן מבחינת התובעת. נכתב שהמנוחה סייעה לאימה להתאושש מהדיכאון שחוותה לאחר מות בנה, צבעה את שיערה, הקימה אותה מאבלה ודאגה לה. לדברי השופט שהות השתיים באותו בית הקלה משמעותית על האם, כאשר בתה תוארה בפסק הדין כ"כל עולמה" ו"כבשת הרש" שלה, שלמרבה הצער נקטפה בדמי ימיה.
בנסיבות אלה פסק השופט לתובעת פיצוי בסך 150,000 שקל עבור "אובדן שירותי בת". בתוספת פיצויים על רכיבי נזק נוספים – כאב וסבל והוצאות קבורה ומצבה – נקבע שהנתבעים ישלמו לאם 222,620 שקל. עוד נקבע שעליהם להעביר לה שכר טרחת עורך דין בסך כ-30,000 שקל, וכן לשאת באגרת בית המשפט ששילמה.
המקרה מעלה סוגיות רחבות לגבי נטל ההוכחה בתביעות פיצוי כאשר מדובר בטענת התאבדות מול תאונה, והאופן שבו בתי המשפט מעריכים את הנזק הרגשי והמעשי הנגרם להורים ששוכלים את ילדיהם. הפסיקה מדגישה את חשיבות הקשר המשפחתי וההדדיות בין הורים וילדים בוגרים, גם כאשר הילדים לא מפרנסים כלכלית את הוריהם.
תגיות: פיצוי תאונת רכבת, אובדן שירותי בת, השופט יניב הלר, בית משפט השלום חדרה, חברת הפניקס ביטוח, התאבדות או תאונה, נזק נפשי להורים, פיצוי כאב וסבל, טרגדיה משפחתית, פסיקה דיני נזיקין
