מליאת הכנסת אישרה ב-5 במאי 2025 חוק שמבקש לקבוע באופן קבוע את קיצור תקופת ההתמחות של עורכי דין מ-18 חודשים לשנה, לאחר שקיצור זה הונהג כהוראת שעה במהלך המלחמה. המהלך, שנתמך על ידי שר המשפטים יריב לוין, נתקל בהתנגדות עזה מצד לשכת עורכי הדין, שרואה בו פגיעה חמורה באיכות ההכשרה המקצועית, ביוקרת מקצוע עריכת הדין ובעתיד השוק המשפטי בישראל. מדוע הלשכה מתנגדת בתוקף להחלטה זו, ומהן ההשלכות האפשריות של המאבק הזה?
לשכת עורכי הדין, בראשות עו"ד עמית בכר, מובילה קו ברור נגד קיצור תקופת ההתמחות, הן כהוראת שעה שהחלה ב-2023 והן כחוק קבוע. ההתנגדות נשענת על מספר טיעונים מרכזיים שמשקפים את החששות של הלשכה מפני ההשלכות ארוכות הטווח של המהלך. ראשית, הלשכה טוענת כי תקופת ההתמחות של 18 חודשים היא הכרחית כדי להבטיח הכשרה מקצועית מעמיקה. ההתמחות מאפשרת לעורכי דין צעירים לצבור ניסיון מעשי, להתמודד עם מגוון סוגיות משפטיות ולפתח מיומנויות קריטיות כמו ניתוח משפטי, כתיבה משפטית וניהול לקוחות. קיצור התקופה לשנה, לדעת הלשכה, יפגע באיכות ההכשרה וישלח לשוק עורכי דין שאינם מוכנים דיים להתמודד עם האתגרים המורכבים של המקצוע.
שנית, הלשכה מביעה חשש כי קיצור ההתמחות יוביל להצפת שוק עריכת הדין בעורכי דין חדשים. בישראל, שבה מספר עורכי הדין לנפש הוא כבר מהגבוהים בעולם, קיים חשש שזרם מוגבר של עורכי דין צעירים יגביר את התחרות, יוריד את רמת השכר ויפגע ביכולתם של עורכי דין צעירים למצוא עבודה יציבה. הלשכה רואה בתקופת ההתמחות הארוכה מעין "מסננת" שמבטיחה כי רק מי שבאמת מחויב למקצוע ימשיך בו, ובכך שומרת על איכות השוק.
טיעון נוסף של הלשכה נוגע ליוקרת המקצוע. עריכת דין נתפסת כמקצוע מובחר הדורש השקעה משמעותית בלימודים, בהתמחות ובהתפתחות מקצועית. קיצור תקופת ההתמחות, לדעת הלשכה, עלול לשדר מסר של זלזול במקצוע, להפחית את תחושת המחויבות של המתמחים ולפגוע בתפיסה הציבורית של עורכי הדין כמקצוענים מיומנים. בדיונים בוועדת החוקה של הכנסת, נציגי הלשכה הדגישו כי תקופת ההתמחות היא לא רק שלב טכני, אלא חלק בלתי נפרד מבניית הזהות המקצועית של עורך הדין.
הלשכה גם מבקרת את התהליך שבו התקבל החוק. לדבריה, הכנסת פעלה במהירות וללא התייעצות מספקת עם גורמי המקצוע, תוך התעלמות מהמלצות הלשכה לשיפור ההכשרה. כך, למשל, הלשכה תומכת ברפורמה חלופית שתפצל את בחינות הלשכה לשני שלבים: בחינה ראשונית בסיום הלימודים כתנאי לכניסה להתמחות, ובחינה נוספת בסיום ההתמחות שתתמקד בכתיבה משפטית ובאתיקה מקצועית. הצעה זו, לדעת הלשכה, תשפר את איכות ההכשרה מבלי לפגוע במשך ההתמחות. עם זאת, הכנסת בחרה להתעלם מההצעה ולהתמקד בקיצור התקופה, מה שהוביל לתחושת תסכול בקרב נציגי הלשכה.
המתנגדים לחוק, ובראשם הלשכה, טוענים כי השיקולים שהציגה הכנסת – כמו שכר נמוך של מתמחים, יוקר המחיה והצורך בהשתלבות מהירה בשוק העבודה – אינם מצדיקים את הפגיעה באיכות ההכשרה. לדבריהם, ניתן לטפל בבעיות אלה בדרכים אחרות, כגון העלאת שכר מינימום למתמחים או סבסוד עלויות מחיה, מבלי לשנות את משך ההתמחות. הלשכה גם מפקפקת בטענה כי איכות המטלות המקצועיות של המתמחים אינה מושפעת מאורך ההתמחות, ומציינת כי ניסיון מעשי ארוך יותר תורם ליכולתם של עורכי דין צעירים להתמודד עם תיקים מורכבים.
ההתנגדות של הלשכה אינה נטולת בסיס. מחקרים על הכשרה מקצועית במשפטים במדינות אחרות מראים כי תקופות התמחות ארוכות יותר תורמות למיומנות גבוהה יותר ולביטחון מקצועי של עורכי דין צעירים. בישראל, שבה מערכת המשפט מתמודדת עם עומס תיקים ועם ציפיות גבוהות מאנשי המקצוע, הפחתת זמן ההכשרה עלולה להוביל לירידה באיכות הייצוג המשפטי, במיוחד בתחומים מורכבים כמו ליטיגציה או משפט מסחרי.
המאבק בין הכנסת ללשכת עורכי הדין משקף מתח עמוק יותר בין הרצון להקל על עורכי דין צעירים לבין הצורך לשמור על סטנדרטים מקצועיים גבוהים. בעוד הכנסת רואה בקיצור ההתמחות צעד שיקל על מתמחים ויאפשר להם להשתלב מהר יותר בשוק העבודה, הלשכה חוששת כי המהלך יפגע בטווח הארוך הן במתמחים עצמם והן במערכת המשפט כולה. ההתנגדות של הלשכה אינה רק עניין של שמירה על מסורת, אלא ניסיון להגן על עתיד המקצוע בעידן שבו השוק המשפטי הופך תחרותי יותר ויותר.
ההשלכות של החוק עשויות להיות מרחיקות לכת. אם הקיצור יוביל לירידה באיכות ההכשרה, לקוחות עלולים לסבול מייצוג משפטי פחות מקצועי, ובתי המשפט עשויים להתמודד עם תיקים שמנוהלים בצורה פחות יעילה. מצד שני, תומכי החוק טוענים כי הוא יאפשר גמישות רבה יותר למתמחים ויקל עליהם כלכלית, במיוחד לאור יוקר המחיה הגבוה בישראל. עם זאת, כל עוד הלשכה ממשיכה להתנגד, נראה כי המאבק הזה רחוק מלהסתיים.
לסיכום, התנגדותה של לשכת עורכי הדין לקיצור תקופת ההתמחות משקפת דאגה עמוקה לעתיד המקצוע. הלשכה רואה בתקופת ההתמחות הארוכה עמוד תווך בהכשרת עורכי דין איכותיים, וחוששת כי קיצור התקופה יפגע במתמחים, בשוק המשפטי ובציבור הרחב. בעוד הכנסת ממשיכה לקדם את החוק, נותרת השאלה כיצד ימצא האיזון בין הצורך בהקלה על עורכי דין צעירים לבין השמירה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים.
