לשכת עורכי הדין הארצית, בהובלת היו"ר עמית בכר, נמצאת בלב סערה פוליטית ומקצועית, כאשר ועד מחוז ירושלים, בראשות עו"ד ארז צ'צ'קס, מוביל מתקפה חריפה נגדו. צ'צ'קס וועד המחוז מאשימים את בכר בהתנהלות פוליטית שמפלגת את עורכי הדין ופוגעת באינטרסים של המחוזות. בתגובה, הלשכה הארצית טוענת כי צ'צ'קס מונע על ידי שר המשפטים יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן, ומשמש כלי לקידום אג'נדה נגד הלשכה. הסכסוך, שמגיע לשיאו בבקשה של מחוז ירושלים להצטרף כצד לעתירה בבג"ץ, מעלה שאלות עמוקות על ממשל תקין, אתיקה מקצועית ותפקיד הלשכה במערכת המשפט.
סערה פוליטית מתמשכת
בשנתיים האחרונות, לשכת עורכי הדין עומדת בחזית המאבק נגד ניסיונות הממשלה, בראשות לוין, להגביל את כוחה ולהשפיע על מערכת המשפט. בכר, שנבחר ב-2023 ברוב מוחץ, התחייב להגן על עצמאות המשפט והדמוקרטיה, והוביל קו נחרץ נגד הרפורמה המשפטית. אולם, עמדותיו עוררו התנגדות לא רק מגורמים חיצוניים, אלא גם מתוך הלשכה, כאשר מחוז ירושלים הפך לאופוזיציה מרכזית.
המתיחות התעצמה סביב תיקון לחוק לשכת עורכי הדין, שכולל שינויים בתקצוב המחוזות והעברת סמכויות לשר המשפטים. בכר הגיש עתירה לבג"ץ נגד התיקון, בטענה שהוא פוגע בעצמאות הלשכה. לעומת זאת, מחוז ירושלים מבקש להצטרף לעתירה כצד, כדי להגן על תקציבי המחוזות ולמנוע פגיעה בשירותים לעורכי הדין.
בקשת מחוז ירושלים: קרב על תקציב או עימות פוליטי?
בבקשה שהוגשה לבג"ץ, באמצעות עו"ד מרדכי חזיזה, דורש מחוז ירושלים לצרף את יו"ר המחוז ואת ועדי המחוזות כמשיבים לעתירה. לטענתם, קבלת העתירה של בכר תגרום לפגיעה בסמכויות המחוזות, כפי שנקבעו בתיקון לחוק, וביכולתם לספק שירותים לעשרות אלפי עורכי דין. צ'צ'קס מדגיש כי מטרת הבקשה היא להבטיח שהמחוזות יוכלו להשמיע את עמדתם בנוגע לשינויי התקצוב, כדי לשמור על פעילותם.
הבקשה כוללת ביקורת נוקבת על התנהלות הלשכה הארצית. מחוז ירושלים טוען כי בכר משתמש בכספי דמי החבר, בהיקף מאות אלפי שקלים, למימון קמפיינים נגד מדיניות הממשלה, ובכך יוצר שסע בקרב עורכי הדין. הם מאשימים אותו בהפיכת הלשכה לגוף פוליטי, שמקדם אג'נדה אישית על חשבון האינטרסים של חברי הלשכה.
בתגובה, הלשכה הארצית דוחה את ההאשמות וטוענת כי צ'צ'קס פועל כשליח של לוין ורוטמן, שמבקשים לערער את הלשכה מבפנים. לדבריהם, בכר פועל בהתאם למנדט שקיבל בבחירות, והתנגדותו לתיקון החוק משקפת את עמדת רוב עורכי הדין. הלשכה מדגישה כי החלטת המועצה הארצית להגיש את העתירה מחייבת את מחוז ירושלים, שכפוף ליועץ המשפטי של הלשכה. פעולות המחוז בניגוד לעמדה זו נתפסות כחוסר סמכות ומנוגדות לחוק.
היבטים אתיים ומשפטיים לעורכי דין
הסכסוך מעלה סוגיות קריטיות עבור עורכי דין, במיוחד בתחום האתיקה והממשל התקין:
- שימוש בכספי דמי החבר: הטענה על שימוש לא תקין בכספי הלשכה לקמפיינים פוליטיים מחייבת בדיקה. כללי האתיקה מחייבים שימוש בכספים למטרות מקצועיות, כמו הכשרת מתמחים או שמירה על טוהר המקצוע. הפרה של כלל זה עלולה להוות עבירה אתית.
- כפיפות מחוזות למועצה הארצית: חוק לשכת עורכי הדין קובע כי ועדי המחוזות כפופים להחלטות המועצה הארצית. פעולת מחוז ירושלים בניגוד לעמדת המועצה מעלה שאלה האם היא חורגת מסמכותה, דבר שעשוי להוביל לבחינה במוסדות הלשכה.
- פוליטיזציה של הלשכה: המחלוקת משקפת מתח בין תפקיד הלשכה כגוף מקצועי לבין מעורבותה בסוגיות ציבוריות. בעוד בכר רואה בהגנה על שלטון החוק חלק ממחויבות הלשכה, מחוז ירושלים טוען כי הדבר פוגע בחברי הלשכה ומקדם פילוג.
האשמות הדדיות: היסטוריה של עימותים
העימות בין צ'צ'קס לבכר אינו חדש. בפברואר 2025, בערב עיון בירושלים, תקף צ'צ'קס את בכר ואמר כי "אם דעתך אינה כשלו, אינך קיים ואינך ראוי להתקיים", תוך שהוא מאשים אותו בהדרת הלשכה ממוקדי קבלת החלטות. לאחרונה, ב-23 באפריל, מחוז ירושלים ביקר את בכר על אי-מינוי אישה לוועדה למינוי קאדים, בניגוד למסורת, וטען כי הוא ממשיך ב"עסקנות פוליטית מאוסה" שפוגעת בלשכה ובחבריה.
מנגד, בכר טוען כי צ'צ'קס מופעל על ידי לוין ורוטמן, שמבקשים להחליש את הלשכה כדי לקדם את הרפורמה המשפטית. הלשכה הארצית מדגישה כי התנהלותו של צ'צ'קס היא זו הפוליטית, וכי הוא פועל בניגוד לעמדת רוב עורכי הדין שתמכו בבכר.
הסכסוך ממחיש את האתגרים העומדים בפני לשכת עורכי הדין כגוף המייצג עשרות אלפי עורכי דין:
- פילוג פנימי: הקרע בין המחוזות ללשכה הארצית עלול לפגוע ביכולתה לפעול כארגון מאוחד, במיוחד בסוגיות כמו הרפורמה המשפטית.
- השפעה על מערכת המשפט: עם נציגות בוועדה לבחירת שופטים, הלשכה היא שחקן מרכזי במערכת המשפט. החלשתה עשויה להשפיע על מינוי שופטים ועל איזונים במערכת.
- אתיקה וממשל תקין: עורכי דין נדרשים לשמור על שקיפות ושימוש תקין בכספי הלשכה, תוך כיבוד היררכיית הסמכויות בחוק
