האתר המקומי באשדוד, אשדוד נט, פרסם השבוע כתבה מרתקת על עו”ד ציון אמיר, שעלה לכותרות בעקבות ייצוגו את ממשלת ישראל וראש הממשלה בנימין נתניהו בעתירות לבג”ץ נגד פיטורי ראש השב”כ רונן בר.
לפי הדיווח, סיפורו של אמיר מהווה דוגמה מובהקת לסיפור הצלחה ישראלי. יליד שנת 1956, אמיר נולד כציון עמר, בן אחד משבעה ילדים למשפחה שעלתה ממרוקו. בשנת 1967, בהיותו בן 12, עברה משפחתו לאשדוד, שם גדל ברובע ה’ בשכונת נאות ספיר.
הכתבה מספרת כי אביו של אמיר, יוסף עמר, עבד כשומר באתרי בנייה ובעבודות מזדמנות, בעוד אמו, פריחה, עבדה במפעל “עוף-קור” בשדרות. האב, שכונה בבית “הקצין הפרוסי”, הנהיג משמעת נוקשה, אך העניק גם “המון חום ואהבה” לילדיו.
נקודת מפנה בחייו של אמיר הייתה כאשר אובחן כמחונן בגיל 13 ונשלח ללמוד בפנימייה ייעודית לילדים מוכשרים. בגיל 16 החליף את שם משפחתו מעמר לאמיר, צעד שהסביר כניסיון “להתערות בחברה הישראלית החדשה המתהווה”. עם זאת, על פי הדיווח, מקורביו טוענים כי “מעולם לא סלח לעצמו על החלפת שם המשפחה”.
את לימודי המשפטים באוניברסיטת בר-אילן השלים בסיוע מלגות, ולאחר קבלת רישיון עריכת הדין החל לייצג בתיקי רצח. חשיפתו התקשורתית הראשונה הייתה ב-1984, כשייצג חברים ב”כנופיית ליפתא”, חבורת קיצוניים דתיים שתכננו לפוצץ את כיפת הסלע.
לאורך השנים ייצג אמיר שורה ארוכה של אישי ציבור ואנשים מפורסמים, ביניהם הנשיא לשעבר משה קצב, הבדרן המנוח דודו טופז, השר גונן שגב, האלוף צ’יני מרום (אותו הביא לזיכוי מלא בפרשת הצוללות), דובר צה”ל לשעבר אבי בניהו, איש העסקים אלי טביב, חבר הכנסת לשעבר מיכאל בן ארי, ועבריינים בולטים כמו האחים פריניאן ואבי ואסי אבוטבול.
הכתבה מתארת בהרחבה את מעורבותו בפרשות בולטות, במיוחד פרשת משה קצב, שם הצליח להשיג עסקת טיעון נוחה שכללה מאסר על תנאי בלבד, אך קצב חזר בו ממנה והורשע לבסוף בשתי עבירות אינוס ונשלח לשבע שנות מאסר.
מרגש במיוחד, על פי הדיווח, היה הקשר שלו עם הבדרן דודו טופז. אמיר זוכר את שיחתם האחרונה, יום לפני שטופז התאבד בכלא, כשאמר לו: “ציון, אתה חושב שאתה חזק, אבל אתה לא היית עומד במה שאני עובר כאן. אני לא אעמוד בזה”. אמיר אף התריע בפני מפקדי הכלא על מצבו הנפשי של טופז.
בשנת 2018 היה אמיר מועמד לשיפוט בבית המשפט העליון, אך לבסוף מונו שופטים אחרים. הכתבה מציינת כי שמו עלה גם בהקשרים פוליטיים, והוצע לו להתמודד על ראשות עיריית אשדוד ואף תל אביב. אמיר עצמו הצהיר כי הוא “מזוהה עם המחנה הלאומי” וכי “הפוליטיקה מדגדגת לי יותר מהשיפוט”.
לסיכום, הכתבה מציגה את אמיר כסיפור הצלחה מעורר השראה – מילד במשפחה קשת יום באשדוד לאחד מעורכי הדין המובילים והמשפיעים בישראל, תוך שבירת “תקרת הזכוכית” שעמדה בפניו, ומהווה מסר חשוב לצעירים מהפריפריה.
