בבית המשפט העליון
רע”א 1408/23
לפני:
כבוד השופט ד’ מינץ
המבקשת:
א.ד.א תמיר יזמות ובניה בע”מ
נ ג ד
המשיבים:
- שתית בע”מ
- בנק לאומי לישראל בע”מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ב’ טולקובסקי, סג”נ) בת”א 21412-11-22 מיום 21.12.2022
בשם המבקשת:
עו”ד איתן לירז; עו”ד אהרון שורץ; עו”ד בר סבן
בשם משיבה 1:
עו”ד יעקב שרעבי
בשם משיב 2:
עו”ד דרור טימור
החלטה
לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ב' טולקובסקי, סג"נ) בת"א 21412-11-22 מיום 21.12.2022, בה הורה בית המשפט על העברת בקשה למתן סעד זמני בעניין חילוט ערבות לדיון לפני בורר.הרקע לבקשה
- ביום 2.2.2016 התקשרו המבקשת ומשיבה 1 (להלן: המשיבה) בהסכם למתן שירותי בניה להקמת בניין מגורים בנתניה (להלן: ההסכם). בהסכם נכללה תניית בוררות לפיה כל מחלוקת בקשר אליו תידון בבוררות לפני מהנדס שישמש כבורר מוסכם. בהתאם להוראות ההסכם המציאה המשיבה לידי המבקשת ערבות בנקאית על סך של 1,305,000 ש”ח, שהוצאה על ידי בנק לאומי לישראל (להלן: הבנק). בשלב מסוים, על רקע מחלוקת שהתגלעה בין המבקשת למשיבה בקשר להתחשבנות הסופית ביניהן, הגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי בקשה למינוי בורר. לאחר שניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים על מינוי מהנדס מומחה כבורר מוסכם, ולאחר שהודיעו הצדדים על הסכמה למינויו של המהנדס דוד גת כבורר, ביום 20.10.2022 הורה בית המשפט על מינויו לתפקיד (להלן: הבורר).
- טרם החל הליך הבוררות, ביום 6.11.2022 פנתה המבקשת לבנק בבקשה לחלט את הערבות הבנקאית שהוצאה לטובתה על ידי המשיבה. בתגובה לכך, ביום 10.11.2022 הגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי בקשה דחופה למתן צו ארעי שימנע את חילוט הערבות, ובהחלטת בית המשפט מאותו היום ניתן צו ארעי עד להחלטה אחרת. ביום 27.11.2022 הוגשה התביעה העיקרית, בה עתרה המשיבה למתן צו מניעה שימנע את חילוט הערבות עד למתן פסק בוררות או עד שתינתן החלטת הבורר בבקשה לחילוט הערבות. המשיבה טענה כי עצם הצגת הדרישה לחילוט הערבות זמן קצר לאחר שמונה בהסכמה בורר לשם הכרעה במחלוקות בין הצדדים הינה חסרת תום לב, ולכל הפחות יש לקבוע כי הבורר הוא בעל הסמכות להידרש לבקשה זו. מנגד המבקשת עמדה על חילוט הערבות באופן מיידי בהדגישה כי אין כל עילה למניעת חילוטה. המבקשת טענה כי בית המשפט הוא הגורם המוסמך להכריע בבקשה, בעוד שעל פי הוראות ההסכם הבורר לא הוסמך ליתן סעדים זמניים. עוד נטען כי מכיוון שהכרעה בנושא חילוט הערבות תהא מופנית כלפי צד שלישי – הבנק, אשר כלל לא היה צד להליך הבוררות, בכל מקרה כדי לאוכפו יהיה צורך לפנות לבית המשפט אשר כלל לא יהיה חייב לקבל את ממצאי הבורר כמחייבים. גם לא ניתן יהיה לפנות לבית המשפט בבקשה לאישור החלטת הבורר, שכן לא ניתן לאשר החלטת בורר אלא פסק בוררות בלבד.
- בהחלטת בית המשפט מיום 21.12.2022 נקבע כי לבורר נתונה סמכות לדון ולהכריע במחלוקת הנוגעת לשאלת חילוט הערבות, ובכלל זה בבקשה לסעד זמני שימנע את חילוטה. נקבע כי לבורר נתונה סמכות להכריע בסעדים זמניים, וזאת בהתאם ללשון פרט י”ז לתוספת הראשונה לחוק הבוררות התשכ”ח-1968 (להלן: חוק הבוררות או החוק), המסמיכה את הבורר לתת “כל סעד” שבית המשפט מוסמך לתתו. בנוסף, בסעיף 16 לחוק מפורטות סמכויות עזר הנתונות לבית המשפט לגבי בוררות, ובכלל זה הסמכות ליתן סעדים זמניים, כאשר סעיף 16(ד) לחוק קובע כי אין בהוראות סעיף 16 “כדי לגרוע מסמכויות הבורר לפי הסכם הבוררות או לפי חוק זה”. משמעות הדבר כי סמכויות העזר שניתנו לבית המשפט לגבי הבוררות אינן שוללות את סמכותו של הבורר לתת את אותם סעדים. עוד נקבע כי בענייננו תניית הבוררות היא תניה רחבה החלה על “כל מחלוקת… בקשר להסכם זה, לפירושו, קיומו או הפרתו” ולכן היא חלה גם על מחלוקת לעניין חילוט הערבות שניתנה מכוח ההסכם, כאשר הצדדים לא החריגו את סוגיית חילוט הערבות מגדר סמכותו של הבורר. אין בעובדה שהליך הבוררות טרם החל או בעובדה שמדובר בבורר שאיננו משפטן כדי לשנות ממסקנה זו. באשר לשאלת אופן אכיפת החלטת הבורר לגבי הערבות כלפי הבנק, הובהר כי חזקה על הבנק שיכבד את ההחלטה להעביר את ההכרעה לידי הבורר ובכל מקרה ניתן יהיה להגיש לבית המשפט בקשה לאישור החלטת הבורר כפסק בוררות ביניים.
- מכאן הבקשה שלפנַי, בה נטען כי שאלת סמכותו של בורר להעניק סעדים זמניים איננה שאלה פשוטה, כאשר הדעות לגביה חלוקות וניתנו לה תשובות סותרות על ידי בתי המשפט המחוזיים. לענייננו, לטענת המבקשת לא היה מקום לקבוע כי לבורר נתונה סמכות לדון ולהכריע בבקשה לסעד זמני בנוגע לחילוט הערבות. לעמדתה, אין בהוראת פרט י”ז לתוספת הראשונה, שעניינו בסמכות המשיב ליתן “כל סעד אחר”, כדי להסמיך בורר ליתן סעדים זמניים וגם לא היה מקום לקבוע כי הסמכויות המפורטות בסעיף 16 לחוק מקימות סמכות מקבילה לבורר לצד בית המשפט. עוד חזרה המבקשת על טענותיה לפני בית המשפט המחוזי כי מדובר בסעד המופנה כלפי צד שלישי שלא היה חלק מהליך הבוררות כאשר צפוי קושי לאכוף החלטה שתינתן על ידי הבורר בעניינו, וכי היה מקום ליתן משקל לכך שבנסיבות מקרה זה אין מדובר בבורר שהוא משפטן אלא מהנדס ולכך שטרם מונה הבורר המיועד. לבסוף טענה המבקשת כי עומדת לה זכות ערעור מאחר שהחלטת בית המשפט סיימה למעשה את ההליך, ובקשתה מוגשת כבקשת רשות ערעור מטעמי זהירות בלבד.
- בתשובתה לבקשה טענה המשיבה כי על אף ניסיון המבקשת לעטות על בקשתה אצטלה עקרונית, אין כל חידוש בהחלטת בית המשפט בנוגע לשאלת סמכות בורר לדון בחילוט ערבות בנקאית. הלכה היא כי כאשר תניית בוררות מנוסחת באופן רחב ובלתי מסויג, הרי שמסורה לבורר הסמכות לדון בסעדים זמניים בקשר לערבויות בנקאיות. על כך הוסיפה המשיבה כי אין בסיס לטענת המבקשת כי הבנק לא ישעה להחלטת הבורר, וכי שעה שהמבקשת עצמה היא שניסחה את ההסכם והמליצה על זהות הבורר אין מקום לטענה כי יש ליתן משקל לכך שהבורר איננו משפטן.
הבנק הבהיר כי אין לו עניין אישי בבקשה והוא יכבד כל הכרעה של בית המשפט לגבי הערבות הבנקאית.
דיון והכרעה
- דין הבקשה להידחות. רשות ערעור בענייני בוררות תינתן במקרים חריגים בלבד, המעוררים שאלה משפטית עקרונית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר נדרשת התערבות משיקולי צדק או למניעת עיוות דין חמור (ראו למשל לאחרונה: רע”א 2259/23 איזנטל נ’ כ.ז. משכנות יצחק בע”מ, פסקה 10 (13.4.2023); רע”א 8930/22 אחים פתחי חברה לבניה בע”מ נ’ מ.ר.ר.ג. יזמות בע”מ, פסקה 8 (24.4.2023)). לא מצאתי כי הבקשה שלפנַי עומדת באמות המידה המחמירות למתן רשות ערעור. חרף ניסיונה של המבקשת לטעון כי הבקשה מעלה שאלה עקרונית בקשר לסמכותו הכללית של בורר ליתן סעדים זמניים, הלכה למעשה השאלה המתעוררת בענייננו היא שאלה מצומצמת וממוקדת הנוגעת לסמכותו של בורר להכריע בבקשה למתן צו המונע חילוט ערבות בנקאית.
- בניגוד לטענת המבקשת כי מדובר בעניין השנוי במחלוקת, לשאלה זו ניתן מקדמת דנא מענה מבורר בהחלטה בעניין מערכות (רע”א 9389/06 מערכות דרכים מתקדמות בע”מ נ’ אפ. טי . אס – פורמולה טלקום סולושנס בע”מ (14.10.2009)). כך נקבע כי כאשר בהסכם קיימת תניית בוררות רחבה המפנה את הצדדים לקיום הליך בוררות לגבי כל המחלוקות שיתגלעו בקשר להסכם, בהיעדר סייג מפורש המוציא את עניין מימוש הערבויות הבנקאיות מתחום הבוררות, הרי שאין מניעה כי סוגיה זו תתברר בבוררות. אם כן, אין מדובר בשאלה עקרונית הדרושה הכרעה, אלא בסוגיה נקודתית אשר ניתנה לה תשובה ברורה.
- לגופו של עניין, בענייננו אין חולק כי מדובר בתניית בוררות רחבה החלה על “כל מחלוקת… בקשר להסכם זה, לפירושו, קיומו או הפרתו” (סעיף 31 להסכם), ומכאן שהיא כוללת בחובה גם את המחלוקות הנוגעות לחילוט הערבות אשר ניתנה מכוח ההסכם כאשר הבקשה לחילוטה מבוססת על טענות להפרתו. בנסיבות אלה, אין כל עילה להתערב במסקנה לפיה מדובר בנושא המצוי בגדר סמכותו של הבורר. אין לקבל את טענת המבקשת כי ענייננו נבדל מעניין מערכות בכך שבאותו מקרה היה מדובר בבורר שהוא גם משפטן בעוד שבענייננו מדובר במהנדס אשר אין בידו את הכלים המתאימים להכריע בנושא חילוט הערבות הבנקאית. כידוע, הבוררות יונקת את חיותה מהסכמת הצדדים להתדיין לפני הבורר, כאשר הצדדים ראשים לעצב כרצונם את זהות הבורר ואת גדרי סמכותו (ראו למשל: רע”א 8164/18 אדלקום בע”מ נ’ חברת שירותי תשתיות אילת אשקלון בע”מ, פסקה 23 (12.2.2019); רע”א 1307/18 ספירא נ’ ביק, פסקה 6 (21.3.2018)). שעה שהצדדים הסכימו להעביר לבוררות את כל המחלוקות שיתגלעו ביניהם בקשר להסכם והפרתו לידי בורר שהוא מהנדס, אין מקום לטענה כי אין בידי בורר מסוג זה את הכלים המתאימים להכרעה במחלוקות שנתגלעו בין הצדדים, לרבות המחלוקת בקשר לחילוט הערבות הבנקאית. בצדק גם קבע בית המשפט המחוזי כי אין בהקשר זה נפקות לכך שטרם מונה הבורר. לא רק שבהחלטה מיום 20.10.2022 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים בקשר לזהות הבורר, אלא שבית המשפט נתן סעד ארעי למניעת מימוש הערבות עד להכרעת הבורר (סמכות הנתונה לבית המשפט מכוח סעיף 16(ב) לחוק הבוררות; וראו גם: עניין מערכות, פסקה 29), ובכך ניתן מענה למצב הביניים עד לדיון לפני הבורר.
הבקשה נדחית אפוא. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 7,500 ש"ח. ניתנה היום, י"ח באייר התשפ"ג (9.5.2023).
